זהו סיפורה של “הבת הגדולה” לבית קאשתיל וסיפורם של בני משפחתה על פני עשרות שנים.
סיפור על חייהם ועל התמודדותם עם שינויים, עם דחייה ועם גירוש.
לתשומת ליבכם – המלצתי יכולה להכיל מעט ספוילרים.
אביה של “הבת הגדולה” הינו חלק משושלת ממצרים.
הקאשתילים החליטו לעזוב את מצרים, שהפכה קשה ובעייתית להתגורר בה, ולעבור לפורטוגל הסמוכה ולהשתקע בקרב יהודיה. אלא שעד מהרה התברר להם שהם תמימים וכי הרעיון להתמזג עם הקהילה היהודית בפורטוגל היה אשליה מרה.
לאחר מסע תלאות וטלטלות שבעה אחים קאשתילים נוחתים בחוף עזה בעזרת השומר הצעיר בשנות החמישים.
הם משתלבים בקיבוץ עין שמר ומהווים חלק מאנשי הגרעין המצרי בו. “אנשי גרעין זה היו ידועים בקיבוץ כסוסי עבודה, ועבדו בשתי משמרות, בוקר וערב. חייהם היו מלאי פעילות. בערבים היו אנשי הגרעין המצרי משתתפים עם שאר חברי הקיבוץ בוויכוחים שבסופם הצבעות. על כל שטות הצביעו בעד ונגד. היו צעקות עד לב השמיים ודיונים לתוך הלילה סביב השאלה אם התנועה הקיבוצית היא לב־לבו של הפרולטריון – האם היא־היא הגרעין שינהיג את פועלי העיר ופועלי התעשייה למהפכה סוציאליסטית בארץ־ישראל, אם וכאשר זו תתחולל?”
לבסוף, גרעין זה מגורש מהקיבוץ בעוון סטליניזם ואנטי ציונות. “בסך־הכל מה קרה? עשרים־ושלושה חברים, הגרעין הקשה של שמונים המצרים, הצביעו’בעד’ במקום ‘נגד’, באחת ההצבעות שהקיבוץ הארצי “המליץ” להצביע בה נגד. איך הצבעה כזאת, שהיתה רק הבעת דעה ולא היתה לה שום השפעה על שום מציאות, יכולה לחרוץ גורלות?”
הגירוש, הפך את המצרים לעירונים בעלי תובנות חדשות. רבים מאלה שהתגוררו בתל־אביב, או אף בחולון, הצליחו להשתלב יפה. לחלקם מתח החיים בעיר הגדולה והעבודה הקשה היום קשים מנשוא.
לכולם ההאשמה באנטי־ציונות שהקיבוץ הדביק להם היתה כתם גדול מדי, שאסור שסביבתם החדשה תדע עליו. “לא, הם לא אדוני הארץ, ומוטב שיסתמו את הפה ויגידו את דעתם רק זה לזה – וגם לא בעברית – במרפסות שמש שאט־אט יורד עליהן החושך”.
זהו סיפור על משפחה, שככל משפחה היא מחד חוגגת ארוחות ומפגשים משפחתיים. מנגד, משפחה המתמודדת עם מחלות ולוויות.
משפחה עם דינמיקה משלה ועם הסיפורים המשפחתיים שלה.
סיפור על אנשים המתמודדים כל אחד עם גירוש אחר ובדרכו.
סיפור על אנשים המתמודדים עם דחייה וביקורת מבני משפחתם וסביבתם.
הכתיבה יפה, קולחת, סוחפת ומעניינת.
קראתי את הספר בנשימה.
ממליצה!
משפחתו של אבי עלתה ממצרים בתחילת שנות החמישים.
כולם בעלי מוסר עבודה, אידיאולוגיה, אמונה ורצון לבנות בית מוגן למשפחתם בארץ ישראל.
בתום קריאת הספר, שיתפתי את אבי בנאמר בו ומצאתי קווים דומים להיסטוריה המשפחתית האישית שלי.
קראתי דיגיטלית דרך אינדיבוק
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
