ביקורת ספרותית על הרומאן המצרי מאת אורלי קסטל-בלום
ספר טוב

---

סאגה משפחתית של עליה ממצרים של משפחת קשטיאל, בקום המדינה.לקיבוץ עין שמר ומשם כמו בבלדה ליוצאי קיבוץ, לעיר הגדולה, תל אביב.
הגיבורים גדלו במשפחות מבוססות, אמידות והלכו לפעולות בקן השומר הצעיר במצרים. מכאן ברור כי העליה האידאליסטית הזאת תנחת בקיבוץ של מפ"מ - עין שמר.
שם הם הופכים לצדיקים יותר מהאפיפיור תוך כדי הפגנת נאיביות קיצונית בנושא סוציאליזם, רכוש פרטי עבודה בשתי משמרות ואמונה בחברי הקיבוץ והתנועה.
התוצאה היא: גרוש מעין שמר באותו משאל שערכה הנהגת השומר הצעיר אם להיות נאמנים לסטאלין או לאלו שהואשמו בריגול במשפטי פראג.
ההמשך הוא בתל אביב.
כמה דברים מייחדים את הספר:
א. העלילה מוצגת כקולאז' של דמויות וארועים.בכל פרק הייתי מחוייב להתאפס על הדמות והארוע, כמו המאמץ לקשור אותו לזמן או תקופה ומקום. אפשר לראות כל פרק כעומד בזכות עצמו. במרבית הפרקים אין הדבר מפריע.
ב. למרות קשיים שהגיבורים חווים, מהם קשיים אידאולוגיים ושבירת תמימותם בקבוץ עין שמר, הם מתחזקים ובונים את עתידם. קשיים אלו מוצגים בדרך כלל במבט לאחור וההגשה שלהם, לאור הצלחתם בעיר, היא קלילה יותר.
ג. יש בספר ניחוח של תרבות יהודי מצריים שנשמרת, הארוח והפגישות שנמשכות לאורך השנים, כמו התפניות שדור ההמשך עושה.
ויש בספר התחשבנויות כאלו ואחרות מה שבסלנג קוראים "להכניס להם בקטנה".
לדוגמה: בתיאור של הגרוש מעין שמר כשהם מעמיסים את האוטובוס היוצא לתל אביב, מוסיפה הכותבת " אבל ריפתין שגם הוא חבר עין שמר והצביע כמונו , השאירו בקיבוץ".
אורלי קסטל בלום, מחייה את צפון תל אביב הממוסדת בתקופה שבית הספר א.ד. גורדון דגל בסוציאליזם אבל המורים העבירו מסרים מבולבלים לאיזה סוציאליזם נתכוונו.
גם היחס לניצולי השואה מודגש :
א. הם הפחידו את הישראלים, והשתיקה שהם שתקו הועצמה על ידי ההימנעות מלהתקשר איתם.היא מתארת את המורה למוזיקה מאיר מור כך "הטיל אימה על כל התלמידים וגם על עצמו. אין פלא: כל מלחמת העולם השנייה התחבא בתוך בור".
ויש עוד קטעים כאלו.
היכולת של הסופרת באה לידי ביטוי בקטע קטן שבו מתוארת סופת גשם בתל אביב:" אט אט התמתן הגשם לממדים מוכרים. היה אפשר לאמר גשמי ברכה. גם הניקוז עבד עכשיו טוב.הרמזור בצומת פעל, אך שכב על הארץ ובישר את בשורתו לשחקים, בגלל תאונה מלפני הגשם.."
הסיפורים האחרונים הופכים אנמיים מעט, ותלושים מהקשרם וחבל.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על הרומאן המצרי