ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 11 בדצמבר, 2014
ע"י סוריקטה
ע"י סוריקטה
השבוע הבת שלי התעמתה לראשונה עם מערכת החינוך הציבורית. היא בכיתה ז' ועשתה השנה החלטה לא טריוויאלית כשעזבה את בית הספר הדמוקרטי שלמדה בו ועברה לבית ספר "רגיל". עד עכשיו, משהו כמו שלושה חודשים נטו, היא היתה די נלהבת ונהגה בניגוד לאופייה כשהקפידה להכין שיעורי בית, לשנן לא מעט חומר לקראת מבחנים ואפילו לסכם בשיעור מידי פעם. לא הערכתי שזה יחזיק מעמד הרבה זמן אבל השתדלתי לשדר נחת. שלשום היא הגיעה לשיעור ספרות בלי להכין שיעורים. אני לא יודעת אם זה קשור לרפורמה שכופה על המורים להשאר בבית הספר אחרי שנגמרים הלימודים, אבל היא התקשרה למחות בפני על כך שנגזר עליה להשאר בבית הספר ולמלא איזה דף עבודה ואחר כך להכין בבית עבודה שעליה להגיש למחרת.
למרות המחאה, עדיין נלהבת, בעיקר מהקונספט של עונש מסוג שעוד לא נתקלה בו, היא התיישבה בערב להכין את העבודה. היא צריכה היתה לקרוא סיפור שקיבלה, לסכם אותו ולענות על כמה שאלות. מכסת השורות שהיה עליה לכתוב נקבעה מראש, כך שהכללים היו ברורים. הכל הלך בסדר עד שהיא הגיע לאחת השאלות. היא נתבקשה לתאר את אחת הדמויות בסיפור, עשר שורות, קלי קלות, רק מה? כשמדובר בפלקט חד מימדי בדמות אישתו של הדייג מהדייג ודג הזהב זו בהחלט משימה מאתגרת. אני הצעתי לה להשלים את שבע השורות שחסרו לה ולכתוב חמדנית חמדנית שתלטנית חמדנית כמה פעמים שצריך כדי למלא את המכסה, אבל היא, ממושמעת ויצירתית ממני, פתחה את המילון והפליאה בוריאציות סביב כל מה שהופיע תחת הערך חמד כך שהצליחה להגיע לתשע שורות ומילה (כתב גדול, רווחים גדולים, הכל נוצל).
איך זה קשור לספר? אז לא רק בגלל הפונט הגדול והריווח.
זאת נובלה שעל פי ההקדמה (המעניינת מאד) של בני ציפר נכתבה למבוגרים. מדובר במשל על עיירה פלמית נידחת שתושביה הפלגמטיים מתנהלים בנינוחות ובעצלתיים במיקרוקוסמוס הנפלא שיצרו לעצמם וששום דבר רע לא קורה בו. לא רק שום דבר רע. שום דבר באופן כללי. מי שהופך את עולמם ומשנה בו סדרי בראשית הוא דוקטור אוקס, ממציא מטורף שמתיישב בעיירה ועורך בה את ניסוייו.
זה מתחיל נהדר. גם הפרק הראשון בו מתוארת העיירה וגם השני שהוא תיאור של שיחה שיש בה אולי עשרה משפטים אולם היא נמשכת שעות, הצחיקו אותי ונראו מבטיחים. הבעייה היא שמיד כשמשהו מתחיל להשתנות אתה מבין את כל העניין ואז אתה נשאר רק עם משל. אין פה באמת אנשים וכשהנמשל זועק כבר בתחילת הסיפור, הרבה לא נשאר מזה.
אני לא יודעת, אולי אנשים במאה ה – 19 היו מאד תמימים, או שהקצב המוטרף של החיים וריבוי הגירויים והמלחמות הלא תכליתיות, כל הדברים שלוורן יש מה להגיד עליהם, מנעו ממני את התענוג. מצד שני היו גם דיקנס וטולסטוי ודוסטוייבסקי, כך שאני חושבת שהעניין הוא שז'ול וורן פשוט היה ונשאר סופר לילדים.
18 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
סוריקטה
(לפני 10 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה, חני.
נדמה לי שזה בעיקר נראה ככה מהמקום שלנו.
|
|
|
חני
(לפני 10 שנים ו-10 חודשים)
כילדה אהבתי מאוד את ז'ול ורן אני לא חושבת שהיו תמימים במאה ה 19 אבל נראה לי
שרצו פחות מהחיים בשביל עצמם,אולי לא שאפו יותר מדי כמו שכתבת
"עיירה פלמית נידחת שתושביה הפלגמטיים " ביקורת יפה כמו תמיד |
|
|
סוריקטה
(לפני 10 שנים ו-10 חודשים)
שין שין, תודה.
|
|
|
שין שין
(לפני 10 שנים ו-10 חודשים)
בהצלחה עם הממסד!
|
|
|
סוריקטה
(לפני 10 שנים ו-10 חודשים)
בלו בלו, תודה רבה.
|
|
|
בלו-בלו
(לפני 10 שנים ו-10 חודשים)
ביקורת נהדרת!
כילדה ג'ול ורן היה אהוב עלי מאוד, וזה ספר שלו שאני לא מכירה.
|
|
|
סוריקטה
(לפני 10 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה, רץ.
אני לא מעט פעמים דווקא מרגישה ככה. בעיקר כשאני מאפשרת לעצמי להתעלם מהמציאות.
|
|
|
סוריקטה
(לפני 10 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה ,זשלב.
אם להתייחס ברצינות, אז ההחלטות שהם מקבלים כנראה יפתיעו אותך. גם לקרוא הרי לא חייבים ואיכשהו זה משהו שאתה עושה.
|
|
|
רץ
(לפני 10 שנים ו-10 חודשים)
ביקורת מעולה - אני חושב שהעונש החינוכי שואב את השראתו מעולמו ומתקופתו של דיקנס - יש עיירות בהולנד שמתנהלות עד היום באותו עיקרון - כמה נפלא היה יכול להיות אם מידי פעם היינו מרגישים פלגמטים.
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-10 חודשים)
ביקורת מעולה, כל מילה ומילה במקום.
האמת היא שהרעיון של בית ספר דמוקרטי תמיד עניין ומשך אותי. מי יודע, אולי יקרה מקרה והתלמידים יצביעו, יחליטו וישפיעו: מעכשיו לא חייבים ללמוד בבתי הספר! {...} |
|
|
סוריקטה
(לפני 10 שנים ו-10 חודשים)
דן-1, קודם כל תודה רבה על ההתייחסות.
אולי כי היא קצת כמוני, היא עונה רק על השאלות ששואלים. כנראה שבתוך ההתייחסות שלי לעניין מסתתרת מערכת הציפיות שלי מספר או סיפור ומהדמויות שהוא מתאר. איכשהו, גם אם המסר חשוב וגם כשאני מסכימה איתו, כשהוא מוצג באופן שטוח ומגמתי, זה נראה לי לא אנושי ופחות מדבר אלי.
|
|
|
דן-1
(לפני 10 שנים ו-10 חודשים)
הי סוריקטה
לגבי הספר - לא קראתי והמסר שלך ברור.
לגבי הפלקט - על הנושא:"איזוהיא עשירה השמחה בחלקה" אפשר לכתוב דוקטורט ... והכל התחיל לא מהדייג ואשתו שרצתה יותר אלא מאדם וחוה אשתו שרצתה יותר... בברכה דן-1 |
|
|
סוריקטה
(לפני 10 שנים ו-10 חודשים)
בעיני הוא לא מטופש. סתם תמים.
|
|
|
מורי
(לפני 10 שנים ו-10 חודשים)
אכן, ספר מטופש.
|
18 הקוראים שאהבו את הביקורת
