• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
פרסי ג'קסון וקללת הטיטאן

פרסי ג'קסון וקללת הטיטאן

מאת ריק ריירדן

הביקורת של valavala

תמונה של valavala
דירוגדירוג
פרסי ג'קסון וקללת הטיטאן

פרסי ג'קסון וקללת הטיטאן

מאת ריק ריירדן

הביקורת של valavala

דירוגדירוג
תמונה של valavala
הוצאה לאור:גרף צעיר
שנת הוצאה:2009
סדרה:פרסי גקסון והאולימפיים #3
קטגוריה:מדע בדיוני ופנטזיה
הקודמת
Command
לפני 11 שנים

“אני לא חושב שזה הספר הטוב בסדרה, אבל שמור לי מקום מיוחד בשבילו. זה הספר הראשון שקראתי מהסדרה שאני ה”

12/25
ביקורות על פרסי ג'קסון וקללת הטיטאן
הבאה
דניאל

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 11 שנים•1 דקות קריאה

***מכיל ספוילרים*******
אני אסכם את הספר ככה.
פרבי ואנבת רוקדים. יאייי הם כאלה חמודים.
אנבת כמעט מתה.
אנחנו פוגשים את ניקו. שהוא מעצבן אבל לגמרי חמוד. וכמובן בינקה.
אנחנו פוגשים את אפולו שהוא מצחיק.
פרסי ותאליה שונאים אחד את השני וכמעט הורגים אחד את השני.
יוצאת משלחת כדאי להציל את ארטמיס וגם את אנבת אם התמזל המזל.
פרסי מתגנב למשלחת בלי רשות בגלל הסיבה הפשוטה הוא רוצה לעזור להציל את אנבת.
פרסי הורג את האריה של הרקולס.
המשלחת; גרובר, תאליה, זואי, ביאנקה ופרסי כמובן.
רוכבים על חזיר בר גדול במיוחד.
מתברר שלתאליה יש פחד גבהים. אירוני במיוחד.
ביאנקה מתה בגלל הקרבה.
אנחנו פוגשים את ריצל שהיא כמובן נחמדה. ועוד נפגוש אותה בהמשך.
יש בדיחה "מצחיקה" על הנהר.
המשלחת "נוסעת" לסן פרנסיסקו.
הם פוגשים את משפחת צייס שביא די נחמדה.
זואי מתה.
פרסי מציל את ארטמיס בכך שהוא סוחב את משקל העולם.
אנבת חייבה.
לפרסי ואנבת יש פסים תואמים בשיער.
האלים חסים על פרסי ולא הורגים אותו.
פרסי רוקד סלואו דאנס על אנבת.
זהו זה הכול.
ולסיכון.
ספר מצויין.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של six♣
six♣
תמונה של פריקית של ספרים
פריקית של ספרים
תמונה של Mira
Mira
3קוראים|גיל ממוצע36|100%נשים

על המבקרת

תמונה של valavala

valavala

ותיקה
חברה מזה 13 שנים
52 ביקורות•101 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
מדע בדיוני ופנטזיה•ספרות מתורגמת•תרגום (נוער)
תמונה של valavala
valavala
ותיקה
חברה באתר מזה 13 שנים
ביקורות52
לייקים שקיבלה101
דירוג ממוצע4.4 ⭐
ז'אנרים מועדפים
מדע בדיוני ופנטזיה19ספרות מתורגמת14תרגום (נוער)6

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של valavala

פחד

פחד

סטפן (שטפן) צווייג

אני לא יודעת מה תפס אותי לא מוכנה, במבט ראשון הייתי בטוחה שמדובר בסיפור דיי משעמם.
אישה עשירה ומשועממת שבוגדת בבעלה?, לא בדיוק הכי מקורי לדעתי. אבל רציתי לתת צ'אנס לסיפור.
אולי הציפיות הנמוכות שלי מלכתחילה לא הכינו אותי לרכבת רגשות הזאת שמתרחשת ב70 עמודים בלבד.
אני מתמודדת שנים עם חרדות, מחשבות טורדניות, ומעולם לא מצאתי דרך לתאר את תחושת המחנק כשאני בתקופה אקסטרה רגישה.
אבל הספר הזה הציג בצורה די מפחידה ודי מדויקת להחריד. מה קורה כשאנו מוצאים את עצמנו במקום חשוך, מבחינה נפשית.
הצורה שבא הספר כתוב, כמעט בנשימה אחת, ללא שום פרקים וללא שום הפסקות. גורם לנו לתחושת פחד באופן כמעט בלתי רצוני.
לא רק הפחד, אלא הזדהות, חמלה בין העמודים כלפי הבוגדת שכל עולמה מתמוטט עליה באופן הדרגתי ומהיר.
הרי מי מאיתנו לא עשה טעויות שכמעט מיד התחרט עליהם?. מי מאיתנו לא הגיע לנקודת משבר בחיים? שכבר אין יותר איך לברוח. ורק את עצמך להאשים.
שאפילו המוות עדיף על תחושת הפחד הבלתי פוסק. וזאת בדיוק נקודת המשבר הסופית של הגיבורה.
ויותר מכל, יותר מכל, תפס אותי לא מוכנה זה הסוף. לעזאזל, אני לא חושבת שאפשר להתאושש מהסוף שלו.
וגם בסוף המטלטל מצאתי נחמה, כמובן אחרי שצרחתי בקול והפחדתי כמה סטודנטים, כי המסקנה שלקחתי איתי מהספר היא שלכולנו יש שדים.
לכולנו יש פחד, חששות, חרדות, יצר נקמני. ובעיקר כולנו מסוגלים לעשות הרבה בשביל המושג אהבה, גם אם זה להקריב חלקים מעצמך.
חתיכות שנשרפות ושורפות את כולם על דרך.
ובסופו של דבר הבריחה מהפחד, מובילה אותנו ישר אל תוך זרועותיה החונקות של האהבה שרק היא מסוגלת לגונן עלינו גם אם רק במקצת מהפחד.
אבל חכמים יותר ממני יאמרו שרגש האהבה לא משתווה לרגש הבושה, לרגש האשמה ולרגש הפחד.
אולי לא מדובר על סיפור אהבה, אבל בהחלט הספר הזה לימד אותי פעם נוספת שאהבה נמצאת בעיקר במקומות האפלים ביותר וברגשות המכוערים ביותר.

לפני 3 שנים•valavala
גורלו של אפולו - המגדל של נירון

גורלו של אפולו - המגדל של נירון

ריק ריירדן

בשבילי הספר הזה תופס מקום ממש מיוחד בלב, הספרים של ריק מלווים אותי בעשור האחרון. בדיוק לפני 11 שנים קראתי את הספר הראשון בסדרה הראשונה, הייתי בנקודה ממש לא פשוטה בחיי בתור ילדה והייתי חייב למצוא את המקום הבטוח שלי.
כמובן שמצאתי אותו בתוך הספרים אך הספרים של פרסי ג'קסון היו הנקודת אור שלי, הרגשתי שסוף סוף יש ספר שמדבר בול בגובה העיניים שלי עם דמות בגילי שגם לה אין חיים פשוטים. ומה שרק העצים את החוויה היה המיתולוגיה שזה היה הכניסה הראשונית שלי לעולם הפנטזיה. הספרים שלו תמיד כתובים בצורה הומוריסטית על מצבים לא הומוריסטים בעליל שזה בונוס עבורי כילדה מאוד צינית וממורמרת.
והפינה הכי חשובה נגעה בניקו. ניקו היה הדמות הראשונה שקראתי מהקהילה הגאה, לפני זה לא נתקלתי בשום ספר פנטזיה בגילי שמשלב דמויות מהקהילה ועוד בספר ילדים. כאחת שגדלה בבית ספר דתי ובשכונה שלי לא היה דיבור אמיתי על הנושא הזה תמיד הרגשתי לא לגמרי שייכת.
כמובן כשגדלתי יצאתי מהארון כבי, וכמובן שבערך באותו הזמן יצאה סדרת הספרים הזאת.
הסדרת הספרים הראשונה אי פעם שהיא סדרת פנטזיה לילדים ולנוער שהדמות הראשית שלה מהקהילה הגאה.
וכמובן שהסדרה הזאת לא נופלת משאר הסדרות שלו ולדעתי אפולו הוא הדמות הכי טובה שלו עד כה (סליחה פרסי) ההתפתחות האישית שלו היא מבין הטובות שנתקלתי בהם. ההומור העצמי והקבלה של מי שאנחנו ולקחת אחריות על הטעויות שלנו.
ספר סיום נהדר לסדרה נהדרת עם הרבה סגירות מעגל והמון בכי.
חובת קריאה לדעתי בין אם אתם בני נוער שלא מוצאים את עצמכם בקריאה לבין אם אתם מבוגרים שמחפשים את המתבגר שבפנים.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•valavala
השתיין

השתיין

הנס פאלאדה

לא היה לי קל להתחבר לספר בהתחלה, בכלל לא. לקח לי קרוב ל3 שנים לסיים את הספר. תמיד הייתי מנסה וחוזרת, קוראת את הפרק הראשון וסוגרת את הספר.
עכשיו, אני לא וותרנית במיוחד לא שמדובר בספרים. והתעקשתי לחזור ולנסות עד שיום כיפור אחד ממש לפני השחרור הגיע.
מדובר באמת ביצירת מופת מבחינתי, אולי אחד הספרים שנכנסו לי הכי עמוק ללב. משהו בכתיבה הכנה והכל כך ברוטלית כלי עצמו שרט לי את כל דפנות הלב.
מצד אחד היה קשה להתחבר לדמות ספוילר שתיין שזורק את כל הטוב שהיה לו בחיים וצופה בהרס שנשאר. מצד שני כולנו יכולים להתחבר לייאוש הצועק מכל עמוד ובמיוחד, אולי רק בשבילי, לחוסר אונים שהוא מבטא מול ה"מחלה" שלו. הרי זה קל להאשים את הצרות שלנו על גורם אחר חוץ מאת עצמנו. הסוף היה ממש טרגי עבורי, בתור אחת ששונאת סופים עצובים ממש שמחתי שהוא היה כזה הוא היה הכאפה האחרונה הלא מתנצלת של הסופר.
תעשו לעצמכם טובה, אם אתם מתכננים לקרוא את הספר עדיף לבוא מוכנים מראש עם מנת סרוטונין טובה.
או איזה דרינק על בסיס שנאפס טוב ;)

לפני 4 שנים•
★★★★★
•valavala
גורלו של אפולו - האורקל הנסתר

גורלו של אפולו - האורקל הנסתר

ריק ריירדן

אני בת 19.
זה כלמה שעבר לי בראש כשהחזקתי בידי את הסר והתלבטתי האם לקנות אותו. סעמק, גם אם ריק ריירדן יכתוב לי על כמה דפים צמודים במסטיק בעתק הדבק את האלבום של בריטני ספירס ויקשר לי את זה איכשהו לפרסי ג'קסון אני אקנה את זה. עם הידיעה הברורה הזאת הוצאתי את מה שנשאר באותה תקופה מהמשכורת הצבאית שלי על הספר הזה... וגם השני בעודי מחייכת מקצה אחד של אוזן לשני.
אני בת כמעט 20 כל מה שעבר לי בראש כשפתחתי את הספר לקרוא אותו.
אבל לספר אין באמת גיל. ונוכחתי לגלות עוד פעם כמה שהכתיבה של ריק טובה. כן היא קלילה ומלאה בהומור הכי משובך שיש, אבל אל תתנו לו להטעות אותכם. העלילה קולחת ולא משעממת אפילו לשנייה, ואל תגרמו לי להתחיל לדבר על הדמויות כי אני לא הספיק. באמת.
אני באמת לא יודעת איך הוא עושה זאת אבל כל ספר יותר טוב ויותר מצחיק מהקודם. כן העלילה קצת חוזרת על עצמה וחלק מהדמויות גם כן.
אני באמת ממליצה לא לדלג, גם אם מישהו פה חשב שהספיק לו מריק, תאמינו לי שלא כדי לפספס.
הייתי רוצה להודות לריק בהזדמנות זאת על כך שכתב על דמויות עם מיניות שונה. הייתי רוצה לחשוב על כך שאם הספר היה יוצא לפני עשר שנים אולי היה לי יותר קל להתמודד עם היציאה מהארון ולאחרים קצת יותר קל להבין ולהכיל.
המלצה קטנה קחו את הספר לנסיעות ארוכות, אפשר לסיים בנסיעה או שתיים בודדות והספר ממש קליל אז כן להתרכז בו ולהעביר את הזמן בכיף. :))

לפני 6 שנים•
★★★★★
•valavala
מילכוד-22 (מלכוד) - מהדורות שונות

מילכוד-22 (מלכוד) - מהדורות שונות

ג'וזף הלר

עוד הרבה לפני שהתגייסתי שמעתי "את פשוט חייבת לקרוא את הספר הזה" ובהחלט קניתי לי אותו והנחתי אותו בצד של הספרים שעדין לא קראתי.
זמן עבר ואיתו גם הגיל והתגייסתי, בהתחלה נטשתי את הקריאה לתקופה מסוימת. לפעמים קשה לנו לקרוא זה יכול לנבוע מחוסר זמן או רצון אצלי זה היה מתשישות. הדבר שהכי חזור לי מתקופת שירתי הוא עייפות בלתי נגמרת. אבל כמו שאומרים הזמן עושה את שלו וכך הוא עשה. לקראת סוף שחרורי דיברתי עם חייל נוסף שסיפר לי שהספר הזה חד משמעית הספר הכי קשה והכי טוב שאי פעם קרה, ואם זה לא מספיק הוא אמר לי שאני חייבת לקרוא בזמן השירות שלי את הספר.
כמובן שחזרתי הביתה, הוצאתי את הספר מן המדף ישר התחלתי לקרוא.
גיהינום זה מה שעבר עלי בדפים הראשונים, הכתיבה הכל כך מיוחדת של הלר הייתה כמו סתירה לפרצוף. ואם לומר את האמת התביישתי שלא הצלחתי לעבור את השלושים ומשהו עמודים. זרקתי אתו הצידה והמשכתי. אבל אני זאת אני וקשה לי לוותר לעצמי במיוחד שמדובר בקריאה.
אחרי חודש שלם, כן כן חודש שלם, לקחתי את הספר לבסיס התיישבתי בסוף היום וקראתי מהתחלה כמו ילדה גדולה.
אונם לקח הקריאה עצמה גם זמן רב יותר מחודש אפילו אבל הוא פגע בדיוק בנקודות הנכונות.
לראשונה הרגשתי מחוברת לדמות בספר כי שאף פעם לא הרגשתי, אולי זאת הציניות הבלתי נגמרת, ההומור השחור (לא זוכרת מתי ספר כל כך הצחיק אותי) או הפחד הטבעי והמובן ממוות. בעיקר ההבנה שצבא זה לא כמו שזה נראה מהצד, בסופו של דבר הוא פשוט גוף גדול עם בירוקרטיה שלרוב מיותרת ופקודות לא מבנות שסותרות את עצמן.
בנוסף שמחתי לגלות שהכתיבה לא הייתה יותר ויותר קלה להבנה אלה נשארה מפותלת ומטמטמת, בדיוק כמו המחשבות שלנו.
ספר טוב זה ספר שמשאיר עליך חוטם. לטוב ולרע. הייתי מוכנה לשם סכום נכבד מהמענק שיחרור שלי תמורת כדור למחיקת זיכרונות רק כדי שאוכל לקרוא אותו מחדש (אני רצינית). אל תפספסו.
ד"א המלצה אישית לקחת במינונים קטנים בהתחלה עלול לגרום למיגרנות, בכי ורצון למות.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•valavala
להיות הכי מקובלת

להיות הכי מקובלת

גלילה רון-פדר-עמית

לא אהבתי ולא שנאתי.
קשה לי לשנוא את הכותבת.
למרות שהפעם האחרונה שקראתי את הספר ומאז הבאתי אותו לחברה היה בכיתה ז'
אני זוכרת עד כמה לא התחברתי לספר ועד כמה הוא שיטחי.
מומלץ לבנות המקובלות וה"מסכנות" וכול השאר תוותרו.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•valavala
מורדים

מורדים

ורוניקה רוֹת

יש כמה דברים שאני יכולה להגיד על ורוניקה רות:
1. היא מקורית - וכול מי שאומר שהיא לא מקורית אני חייבת לא להסכים איתו.
2. הכתיבה שלה טובה
3. היא יודעת איך להרוג דמות בדרך הכי טובה שיש
4. היא לא קיטשית מידי
5. הדמויות שלה מעניינות ומגוונות
6. היא אכזרית לפעמים קצת יותר מידי אבל איכשהוא שומרת על הגבול הדק בין אכזריות מוחלטת לאכזריות עדינה.

ואלה מאפיינים ממש טובים.
סיבות לא לקרוא את הספר
1. אין כאלה.

כן יש לספר חיסרונות.
1.הספר הראשון הרבה יותר טוב.
2. הרעיונות פחות טובים אבל הכתיבה מחפה הטובה שלה מחפה על זה.

אבל מה שאני הכי אהבתי בספר:
1. הספר מותח ומסקרן
2.רעיונות חדשים ומותחים
3.קטעי אהבה חמודים
4. קטעים מצחיקים - מה שלא היה בספר הקודם
5. הסוף של הספר - כול כך מותח וטוב.

כן עשיתי הרבה רשימות.
תתמודדו.
אני אוהבת רשימות
מסקנה:
מי שאהב את הספר הקודם יאהב את הספר הזה אולי פחות אבל עדיין ספר טוב.
ומי שלא אהב את הספר הקודם כדאי לנסות אותו
ומי שלא קרא בכלל... שילך ויקרא את הראשון.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•valavala
מפוצלים

מפוצלים

ורוניקה רוֹת

ורוניקה רות, או האכזרית המדהימה, בשםה השני.
יש לי שני דברים להגיד לך:
1. את אכזרי.
2. את מדהימה.
מי שקרא את הספר יבין למה אני מתכוונת ומי שלא קרא?..
מה אתם עדיין עושים פה? לכו לקרוא!
אם אתם מבולבלים ממני זה בסדר אני מבלבלת את עצמי לעיתים קרובות אבל אני אסביר את עצמי.
ורוניקה רות היא מהסופרות האלה שהורגות דמויות בלי רחמים, ומפרטות את המוות וגם את הצער על מות הדמות.
אתה קורא את המוות ולא אתה לא רוצה לבכות, אבל כואב לך, אתה באמת מרגיש עצב.
ורוניקה רות היא נעה על הקו הדקיק בין יותר מידי אכזריות לאכזריות במידה המושלמת.
והיא מצליחה להישאר בתחום הטוב.
ועל כך לדעתי היא מדהימה.
כשתקראו את הספר אני יכולה כמעט להבטיח לכם שתתחברו לדמות גם אם לא תרצו.
כן אולי חלק מהדברים שם הזויים לחלוטין אבל זה מה שעושה ספר טוב.
אהבתי כמעט כול דבר ודבר בספר הזה.
אז למה לא חמישה כוכבים?
כי זה לא ספר גאוני, בסך הכול כן זה ספר נוער.
זה ספר שמתאים לנוער לא לילדים וגם למבוגרים אבל שצעירים בנפשם.
אתם תהנו ותסבלו מהספר הזה.
קריאה נעימה!

לפני 11 שנים•
★★★★★
•valavala
קארי

קארי

סטיבן קינג

זה הספר הראשון שקראתי של סטיבן קינג.
שמעתי עליו הרבה וגם על הספר.
אז קראתי.
אהבתי את הספר באמת שכן אבל היתה לי תחושה שזה לא הספר הכי טוב שהוא כתב.
אהבתי את העלילה המקורית בהחלט ואת הכתיבה של קינג, ואת הרעיון של הכתב כול כמה עמודים למרות שהוא בלבל אותי קצת.
בהחלט ספר לא קשה או כבד אבל גם לא קליל.
ומבחינת מספר העמודים - ציפיתי ליותר.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•valavala

ביקורות נוספות על "פרסי ג'קסון וקללת הטיטאן"

פרסי ג'קסון וקללת הטיטאן

פרסי ג'קסון וקללת הטיטאן

ריק ריירדן

פרסי ג'קסון מכה שוב. והפעם לווא דווקא בקיץ.
האמת ששמתי לב שמחנה החצויים הוא מחנה קיץ, ואיך יוצא תמיד אישהו על יום אמצע החורף? (אני לא טועה, נכון? זה באמת תמיד על יום אמצע החורף, נכון?)
חשיבה חשיבה חשיבה
זה לא הגיוני בעליל.
אבל היי, למי אכפת שיוצא ספר כל כך טוב?

שמתי לב שבספריו של ריירדן יש תבנית חוזרת.
קח את פרסי + חבר טוב למסע + חברה למסע, דיי עוקצנית + ילדה/ילד שהוא לא הסתדר איתה/איתו ממש טוב + שלחו אותם למסע חיפושים ותנו להם שבוע להציל את העולם עד יום אמצע החורף (אם אינני טועה...) = ספר ממוצע של פרסי.
למרות שהעלילה פחות או יותר ממוחזרת ובגדול, ריירדן עושה זאת שוב וגורם לי לתקוע את העיניים בספר. מעולה.
על העלילה הממוחזרת הושמט כוכב אחד בלבד. והרי לכם התשובה למה הוענקו לספר ארבעה כוכבים.

הכתיבה המעולה של ריירדן, הלא-רשמית-ובכל-זאת-טובה, היא מדהימה, ומסוגלת לשאוב כל אחד לספר.
הביקורת שטליה יקירתי כתבה על הספר הראשון הזכירה לי שלא הכרחתי את אח שלי בעינויים ובנבוט לקרוא את הספר הראשון בתקווה שיהפך לתולעת. הממ, אני אנסה הפעם.

אין הרבה מה לומר, ריירדן המוכשר כותב, ואני קוראת, ומתפוגגת לי בשלווה.
אני לא יודעת כבר למי להמליץ כי נראה שכולם כבר בסדרת המשך של פרסי. אוף עם התזמון המלבב שלי.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•אנג'ל
פרסי ג'קסון וקללת הטיטאן

פרסי ג'קסון וקללת הטיטאן

ריק ריירדן

ספר מעולה, לא כל-כך מותח אבל בסדר. שילוב טוב של המיתולגיה היוונית ועלילת הספר. נפלתי מצחוק בחלק של ספר הובר, כשהחבורה צוחקת על מבנה הסכר. בסוף יש מידע מעניין על מקורו של חג המולד. ספר מומלץ מאוד!!!!

לפני 13 שנים•
★★★★★
•Giuls
פרסי ג'קסון וקללת הטיטאן

פרסי ג'קסון וקללת הטיטאן

ריק ריירדן

ושוב אני מוצא את עצמי כותב ביקורת, ולא מוצא שום דבר שלא כתבו קודם: ספר ''מצוין'', ספר ''מושלם'', את כל אלה כבר כתבו במקום כלשהו, וזה נכון מאוד.

הספר מחזיר פרט שולי מהספר הראשון, שחשבו שהוא סתם כמה מילים, שלא באמת משנות את העלילה, ולכן כולם שכחו אותו בספר השני.
אבל ריק ריירדן מצא דרך, והחזיר את הפרט הקטן הזה בגדול, ובשביל למצוא את הפרט הזה, צריך פשוט לקרוא את הספר ולחפש טוב טוב.
וגם נותן מתח רציני בשם הספר ובנבואה שניתנת בו, ועד שאתה קורא במה מדובר, אתה לא יודע מהי הקללה, אבל אחרי שקוראים את הספר חושבים: ''אך לא ניחשתי את זה, זה כל כך ברור וצפוי אך לא חשבתי על זה''...

וחוץ מקללת הטיטאן, יש עוד קללה שקשורה בספר: לא לקרוא אותו- זו קללה של ממש.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•איתי
פרסי ג'קסון וקללת הטיטאן

פרסי ג'קסון וקללת הטיטאן

ריק ריירדן

זאת הפעם השלישית שאני משנה את הביקורת הזאת.[תודה באמת נטע-,-]
הספר הזה פשוט מושלם.
ואם אתם מש רוצים שאני יסביר לכם מזה מושלם אז אוקיי-
מושלם זה ספר שלא חסר בו כלום.
הבנתם? יופי. בואו נמשיך
--
הדמויות-
ניקו- אני יכולה לעמוד פה לנצח ולומר בלי סוף כמה הוא מדהים, אבל זה ימשך הרבה מאוד זמן ואני צריכה ללכת עוד מעט אז.. הוא חזק באופן נפשי וזה אוסום. הוא חתיך והוא מדהים ברמות שאני לא יכולה לתאר.
פרסי- הכרנו. שמענו. ראינו
אנבת'- כמו פרסי
ביאנקה- קודם כל: היא דמות דיי טובה...חוץ מהעובדה שהיא נטשה את ניקו. ואני נראת קצת כמוה. וזה אוסום.
תאליה- היא מאגניבה וחזקה. ממש אוהבת אותה.
--
הו רגע שחכתי את לוק!
אז אממ לוק- אתה חתיך ואתה פשוט מדהים.
--
תבינו אני עצלנית ואני צריכה ללכת אז זה ממש קצר.
אז תקראו את הספר, שווה לכם!

לפני 11 שנים•
★★★★★
•Queen noga
פרסי ג'קסון וקללת הטיטאן

פרסי ג'קסון וקללת הטיטאן

ריק ריירדן

עוד ספר בסדרה.
יותר נכון להגיד, עוד ספר טוב בסדרה!
התרגשתי בכל קטע וקטע וציפיתי לעוד כל פעם מחדש.

פרסי, אנבת', גרובר ותאליה (משום אני קוראת את זה taelia) יוצאים להצלת חצויים חדשים-
ביאנקה וניקו די אנג'לו.
ובדרך... הכל מסתבך יותר מדי.
פרסי מרגיש אשם על מה שקרה ומסתנן למסע החיפושים יחד עם גרובר, ביאנקה וציידות ארטמיס.
בספר הזה, כולם חווים את מה שהרקולס חווה במשימות שלו.
בסוף הלא צפוי שהשאיר אותי פעורת פה ועצובה מצאתי את עצמי רצה לספר הרביעי בסדרה ומתחילה לקרוא אותו.

הספר סוחף, עצוב ומצחיק באותו הזמן.
הסדרה המדהימה גרמה לי להצטער שהיא נגמרה.

מאוד מומלץ, כולם לקרוא!

כאן נגמרת הביקורת שלי,
מייטי ♥

לפני 14 שנים•
★★★★★
•מגדת העתידות
פרסי ג'קסון וקללת הטיטאן

פרסי ג'קסון וקללת הטיטאן

ריק ריירדן

אם ניתן לדרג ספר ביותר מ 5 כוכבים, זה היה המקרה.
ריק ריירדן אתה לא מפסיק להפתיייע ולהפצייץ!
ואני דורשת עוד ספר בסיידי וקרטר בלי שום קשר.

אז לספר: מפתיע מרגשש מצחיק מסופר מעולה.
לפי התגובות על ריירדן אמרו פה שהוא ממחזר ספרים, אז אני מסכימה עם זה אך רק בקטע של " יש עוד X ימים עד ליום\אירוע X ועד אז חייבים X או שאחרת נמות".
כן לגמרי.
אבל תכלס למי אכפת אם לריק לא והוא ממשיך לכתוב ולסדר לי את זמן הספר בראשש אז למה לא?!

אחחח פרסי פרסי פרסי, ממש באלי עלייך כאיזה ידיד טווב.\
חחחחחח אני פשוט חולה על הדמויות כל אחת מביאה סוגים שונים של אנשים שאנחנו באמת עלולים לפגוש בחיים,אני אוהבת שיש דמויות שניתן להתחבר אליהם ולהזדהות
(:

אז אני כבר מתתתה לקרוא את הספר הבא ואני בטוחה שאהנה ממנו מאוד !

מומלץ לאהובי ג'קסון באשר הם !
וקדימה לבא !!

לפני 13 שנים•
★★★★★
•monti me
פרסי ג'קסון וקללת הטיטאן

פרסי ג'קסון וקללת הטיטאן

ריק ריירדן

הספר פרסי ג'קסון הוא ספר מרתק , מעניין ומהנה לקריאה .
הספר לימד אותי הרבה על האלים היוונים ( בספר מסופר על כמה אלים ובמה הם מתאפיינים . למשל בספר מסופר על פוסידון אל הים )ועל המיתולוגיה . הלמידה דרך הספר על המיתולוגיה והאלים היא מהנה - ואולי גם גורמת לקליטת החומר בצורה יותר טובה ...
העלילה של הספר מעניינת מרתקת וגורמת לקריאת הספר בהנאה .
הספר לא כתוב בשפה לא גבוהה ולא נמוכה , וגורם לקורא להבין את הספר בצורה טובה ...
הספר מומלץ מאוד ...

לפני 15 שנים•izik7070
פרסי ג'קסון וקללת הטיטאן

פרסי ג'קסון וקללת הטיטאן

ריק ריירדן

אזהרה, מכיל ספוילרים
אני ממש עצבנית היום. אולי זה קשור בעובדה שבמשך חמש שעות הרגשתי כמו הייזל גרייס לנקסטר (אשמת הכוכבים) כשהיא עולה במדרגות, לא לשאול למה. אז אני מתנצלת מראש אם אני אוציא קצת עצבים בביקורת הזאת.

אני לא יכולה להכחיש שהספר הזה טוב. הוא ממש טוב. קצבי, שנון ומצחיק ומשאיר רצון לעוד. אבל חייבים להודות שהעלילה נעשית קצת ממוחזרת. הם צריכים להציל משהו / מישהו לפני מועד מסוים אחרת העולם ייחרב או משהו כזה.
באופן מפתיע, זה עדיין ספר טוב. וזה אומר משהו על הסופר אם הוא מצליח לעניין את הקוראים בעלילה שמזכירה את הספר הקודם במשך שלושה ספרים (בינתיים).
אהבתי מאוד את הקטעים שבהם זה בלט שפרסי ואנבת' הם פשוט זוג מתבקש. מה גם שבספר הזה הם הצילו את אנבת' (וגם את ארטמיס, אבל זה עניין שולי) אז בערך בכל הזדמנות הבינו כמה היא חשובה לו באמת. במיוחד אהבתי שהם הצליחו להשלים את ריקוד הסלואו בסוף ^.^
והדמויות.
אני ממש שונאת את תאליה. (זה החלק שבו אני מקווה להוציא עצבים) אני אפילו לא יודעת למה אני שונאת אותה. אולי זה בגלל שהיא משדרת ביטחון שמרגיש לי קצת מזויף, או בגלל שהיא מתעצבנת הרבה פעמים שלא בצדק, או בגלל שהיא צצה משום מקום בסוף הספר הקודם ו"גנבה" לפרסי את המקום בנבואה (אני משום מה רוצה שזה יהיה הוא), או אולי בגלל העובדה שהיא פאקינג קראה לו 'מוח אצה'. זה של אנבת'. לא לגעת. נקודה.
כמו שבטח כבר הסקתם, הדמות האהובה עלי היא אנבת'. היא מזכירה לי את עצמי הרבה פעמים. כולל האהבה המוזרה לאדריכלות. היא ממש חמודה ובלעדיה הם כבר היו מתים מזמן.
די התעצבנתי שביאנקה וזואי מתו. אהבתי אותן. אני אוהבת גם בלי שום סיבה את ניקו. הוא פשוט חמוד וזה אחרי שאני יודעת שהוא בן של האדס.
והקטע הזה של להחזיק את השמיים? ואוו. אמין. (סרקזם) אני לא יודעת מה זה אומר בדיוק להחזיק את השמיים, אבל אני גם לא רוצה לדעת.
ספר מצוין, למרות כל הפגמים (ותאליה)
טוב, אני הולכת לקרוא את הספר הרביעי עכשיו, כי אין לי חיים.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•פריקית של ספרים
פרסי ג'קסון וקללת הטיטאן

פרסי ג'קסון וקללת הטיטאן

ריק ריירדן

ספר מדהים, קצבי וממש עושה חשק של עוד, זה הספר האהוב עלי בסדרה הראשונה (לא יודע למה)
זה לא היה איזה ספר עמוק או משהו הוא היה... פרסי.
אבל לכל ספר יש משהו משלו והדבר של הספר הזה היה תחושה הזו שאתה לא יכול לזוז עד שתסיים עוד פרק, ועוד אחד, ועוד אחד...
החלק הכי מרגש בספר היה במוות של משהי מאוד מאוד חשובה, היו שתיים כאלה אבל אני מדבר על האחרונה.
זה פשוט לא פייר!!!!! ממש רציתי שהיא תמשיך וממש כעסתי על המוות הזה. יש קטעים שבאופן בלתי מוסבר עושים לי צמרמורת, ממש צמרמורת (לא של יואו איזה מרגש, דמעות דמעות. לא!). המפגש עם ארטמיס, אני חייב לצטט: " הנערה הצעירה הביטה בי בעיניים נוצצות ובוהקות יותר מהירח של החורף. "אני ארטמיס", אמרה. "אלת הצייד" ועוד ועוד.

החיסרון העיקרי בעיני בספר הוא שאנבת' לא הייתה חלק מהעלילה, היה חסר המוח הגאון שלה.

אני נותן לספר 5.

נ.ב אני לא מבין למה על הכריכה של הספר שלי דווקא המגזין "לאישה" היה חייב להגיב על הספר, זה הכי לא קשור בעולם!1

לפני 10 שנים•
★★★★★
•שלומעם
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
5.0
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 14 שנים

“ספר מעולה,ריק ריירדן פשוט גאון שחשב על סדרת הספרים הזאת ממליץ לכולם בחום לכל הגילאים ואי פשוט בשו”