ביקורת ספרותית על פרסי ג'קסון וקללת הטיטאן - פרסי גקסון והאולימפיים #3 מאת ריק ריירדן
ספר טוב

---

פרסי ג'קסון מכה שוב. והפעם לווא דווקא בקיץ.
האמת ששמתי לב שמחנה החצויים הוא מחנה קיץ, ואיך יוצא תמיד אישהו על יום אמצע החורף? (אני לא טועה, נכון? זה באמת תמיד על יום אמצע החורף, נכון?)
*חשיבה חשיבה חשיבה*
זה לא הגיוני בעליל.
אבל היי, למי אכפת שיוצא ספר כל כך טוב?

שמתי לב שבספריו של ריירדן יש תבנית חוזרת.
קח את פרסי + חבר טוב למסע + חברה למסע, דיי עוקצנית + ילדה/ילד שהוא לא הסתדר איתה/איתו ממש טוב + שלחו אותם למסע חיפושים ותנו להם שבוע להציל את העולם עד יום אמצע החורף (אם אינני טועה...) = ספר ממוצע של פרסי.
למרות שהעלילה פחות או יותר ממוחזרת ובגדול, ריירדן עושה זאת שוב וגורם לי לתקוע את העיניים בספר. מעולה.
על העלילה הממוחזרת הושמט כוכב אחד בלבד. והרי לכם התשובה למה הוענקו לספר ארבעה כוכבים.

הכתיבה המעולה של ריירדן, הלא-רשמית-ובכל-זאת-טובה, היא מדהימה, ומסוגלת לשאוב כל אחד לספר.
הביקורת שטליה יקירתי כתבה על הספר הראשון הזכירה לי שלא הכרחתי את אח שלי בעינויים ובנבוט לקרוא את הספר הראשון בתקווה שיהפך לתולעת. הממ, אני אנסה הפעם.

אין הרבה מה לומר, ריירדן המוכשר כותב, ואני קוראת, ומתפוגגת לי בשלווה.
אני לא יודעת כבר למי להמליץ כי נראה שכולם כבר בסדרת המשך של פרסי. אוף עם התזמון המלבב שלי.

» ביקורות נוספות של אנג'ל
» ביקורות נוספות על פרסי ג'קסון וקללת הטיטאן - פרסי גקסון והאולימפיים #3