ביקורת ספרותית על אשמת הכוכבים מאת ג'ון גרין
ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 6 בנובמבר, 2014
ע"י שונרא החתול


בסיום הקריאה שמעתי לחשושים בוקעים מתוך קופסת הטישיו. זה היה המפקד: "חבר'ה, תירגעו. אפשר להוריד את השכפ"צים ולצאת מהממ"ד. לא צריכים אותנו. אנחנו לא מאבדים אף אחד היום. אל תבכה, טִיפְּשְיוּנִי, אמרתי שאנחנו לא מאבדים אף אחד ואני רוצה שזה יישאר כך." אז החזרתי את קופסת הטישיו למקומה עם בדיוק אותו מספר טישיואים שהיו בה בתחילת הקריאה. דמעות לא היו.

ואז המשכתי בקריאה, לרשימת התודות הבלתי נגמרת של ג'ון גרין. בפראפראזה עקומה על דברי ווינסטון צ'רצ'יל: "מעולם לא חב מישהו כל כך הרבה תודות בגלל כל כך מעט סיבות." אם לא התבלבלתי בספירה, אז מניתי 46 תודות. לו זה היה בטקס האוסקר, מוסיקת ה"תרד כבר מהבמה יא נודניק" הייתה נשמעת אחרי ארבע תודות וחצי, וגם זה רק אם הבמאי היה במצב רוח נדיב וסלחני במיוחד.
אני לא אהיה סלחנית.
ג'ון גרין מודה לקרן הספרות ההולנדית שהעניקה לו שני חודשי כתיבה באמסטרדם. אני תוהה האם הסופר הפיקטיבי "פטר ואן האוטן" שחיבר את הספר הפיקטיבי "מכאוב מלכותי" היה הולנדי גם לפני מלגת הכתיבה שקיבל ג'ון גרין? והאם הביקור הקצר של הייזל ואוגאסטוס באמסטרדם נרקם במוחו של ג'ון גרין לפני האירוח שלו באמסטרדם או בעקבותיו? האם הוא יכול היה לנצל את הכנסת האורחים ההולנדית אבל לשלוח את הייזל ואוגאסטוס לפראג? לברלין? לאיביזה?
ונניח שקרן ספרות של מדינה אחרת, איזו דמוקרטיה קטנה ונרדפת במזרח התיכון, הייתה מציעה לו מלגת כתיבה. האם יכול להיות שהסופר הפיקטיבי היה "יונתן ברקת" והייזל ואוגאסטוס היו מבקרים ביד ושם בירושלים ולא בבית אנה פרנק באמסטרדם? ואיך זה היה משפיע על כלכלת הדמוקרטיה הקטנה והנרדפת?
ברשימת התודות גיליתי גם שם שמופיע פעמיים: מרשל יוריסט. התודה הראשונה ניתנה לו מתוקף היותו אחד היועצים הרפואיים. התודה השנייה ניתנה לו מתוקף היותו חצי של "חמי וחמותי, קוני ומרשל יוריסט". אם מדובר בשני אנשים שונים, זה צירוף מקרים די נדיר.
גם לקהילת "החנונים הלוחמים" הוא מודה פעמיים. התודה הראשונה היא בתוך שלל התודות לקרן הספרות ההולנדית. התודה השנייה היא נפרדת, בנימוק שהם "מהממים". חנונים חנונים, אבל נראה שמישהו קצת פוחד שאם הוא לא יודה להם פעמיים, הוא יכיר גם את הפן הלחימתי שלהם...

אחרי התודות, רציתי לצפות בסרט. נחשו איזה? אֶאֶאֶא! לא נכון. לא ב"אשמת הכוכבים" אלא ב"שומרת אחותי". רציתי לצפות בו שוב כדי לאושש את מה שהרגשתי כל הזמן – שג'ון גרין הוא פלגיאט. למה? כי אם נְדַמֵה את "שומרת אחותי" לתמונה באייפון, אז ג'ון גרין הניח שתי אצבעות על פרט אחד בתמונה והגדיל אותו. הוא בסך הכל עשה זוּם-אִין לעלילת משנה מתוך "שומרת אחותי", הפך את קייט וטיילור להייזל ואוגאסטוס, עשה להם "גזור-הדבק" מלוס אנג'לס לאינדיאנפוליס ואז הרחיב את התמונה עם כל מיני אפליקציות, בעיקר אפליקציות של מריחה. ולא בהצלחה, לדעתי. ולא רק שהפלגיאט הזה עבר מתחת לרדאר של מיליוני קוראים, אלא שהוא אף הצליח ליירט את המטס המקורי. ג'ודי פיקו הייתה צריכה לשמור יותר טוב לא רק על אחותה אלא גם על הזכויות שלה.

ואחרי התודות והסרט, התחלתי לכתוב.
אבל כדי שאוכל לכתוב, הייתי צריכה לקרוא. ארבע פעמים התחלתי לקרוא את הספר ונטשתי. רק בפעם החמישית הגעתי עד לסוף. כשסימנתי אותו בסימניה כספר שאני קוראת עכשיו, הבנתי משהו. ליד כל ספר שאני קוראת מופיע מספר. עד כה הופיע המספר 1 ולעיתים רחוקות הופיע המספר 2, ולא ייחסתי להם חשיבות. אבל כשסימנתי את "אשמת הכוכבים" הופיע המספר 22. רק אז הבנתי שהוא מסמל את מספר חברי סימניה שקוראים את הספר עכשיו. טירוף!
מאז שהצטרפתי לסימניה ובעיקר מאז שעברתי לטורבו, לא הייתה פעם אחת שבה נכנסתי לסימניה והספר לא הופיע בעמוד הראשי - בביקורות, בדירוגים, בתגובות אבל יותר מכל במדור של "קוראים אותי ברגע זה". המספר 22 הסביר לי למה הספר חתם שם קבע. למשך מספר ימים, גם אני תרמתי את תרומתי הצנועה לשירות הקבע שלו. אני מספר 22.
אז בסוף גם אני נכנעתי לכוכבים וקראתי את הספר. נכנעתי, אך לא נשביתי. לא הובסתי. לא נפלתי.
מבחינתי הספר הוא מהומה רבה על לא דבר. אגב, את "מהומה רבה על לא דבר" אף אחד לא קורא ברגע זה.


מה לא אהבתי בספר?


את הייזל גרייס לנקסטר
הייזל אומרת "רציתי לא להיות רימון, לא להיות מפגע זדוני בחייהם של האנשים שאהבתי." זו מחשבה אלטרואיסטית נבונה ונוגעת ללב. אבל הייזל יודעת שרצונה לא יתגשם, היא מבינה שהיא כן רימון יד ושאין לה שליטה על הנצרה שלו – הוא/היא יתפוצצו מתישהו. וגם אבא שלה יודע, ובגלל זה הוא בוכה, בוכה הרבה. אז למה היא מלגלגת עליו שוב ושוב?
היא מכירה את אוגאסטוס שנייה וחצי, אבל מרשה לעצמה - בחוצפה, לטעמי - למחות על כך שאחיותיו בנות ה-28 (שמכירות אותו כל חייו) קוראות לו "גאסי הקטן שלנו". היא תוהה אם הן רכשו אותו ובגלל זה הוא "שלהן". מזל שהיא לא ביקשה מהן להציג לה קבלה.
באופן כללי, הייזל לא רוצה לקבל יחס מיוחד והיא אמביוולנטית ביחס לצ'ופרי הסרטן, אבל היא עושה לעצמה את אותן הנחות שהיא לא רוצה שאחרים יעשו לה.

את מכאוב מלכותי (מ-מ)
ג'ון גרין השתמש בטריק של ספר בתוך ספר: הספר "מכאוב מלכותי" מאת פטר ואן האוטן בתוך הספר "אשמת הכוכבים" מאת ג'ון גרין. מ-מ הוא ספר סרטן, והוא הספר האהוב ביותר על הייזל שנקרא על ידה מיליון פעמים. הייזל עשתה היכרות בין מ-מ האהוב עליה לבין אוגאסטוס האהוב עליה גם כן, וגם הוא נפל שדוד. (הוא גם נפל בלי קשר לשדידות, אבל נעזוב את זה לעת עתה.) וגם במ-מ יש טריק: הוא נקטע באבחה אחת ומשאיר את הקוראים המתוסכלים לנחש, לפענח או להבין בעצמם מה קרה בסוף. לדעתי מ-מ לא ממש נחוץ, לא מעניין, לא מוצלח וגם תורם לחוסר האמינות של הספר האמיתי. למה? נראה לי לא אמין שהסיפור האמיתי מאחורי מ-מ התגלה להייזל רק בסוף הספר (כסוג של קתרזיס, אם אני מבינה משהו בספרות) והיא לא גילתה/גיגלה/וִיקְפֵּדַה אותו בעצמה הרבה לפני כן באמצעות האינטרנט שגם הוא אחת הדמויות המרכזיות בספר.

את הסוף האינסופי
# # # זהירות ספויילר!!! # # #
&% *^$+?!~~ ^$ ^%+ @ ))%~~~==.. //$ >> XX""_&&$!
הספויילר נכתב בחייזרית מצויה מפני שרק חייזרים לא קראו את הספר.
ובתרגום לשפת בני האדם: אחת הדמויות בספר מתה. ווּפִּי דִי דוּ דַה! ממש ביג סורפרייז. זה ספר סרטן והמוות לא היה מפתיע. הכתובת הייתה על הקיר או נרשמה בכוכבים כבר בכריכה ובתקציר. אז אחרי שאחת הדמויות מתה והדמות השנייה הגירה דמעותיה, כמה עמודים צריך למשוך עד שהספר יגיע אל סופו? ואם כבר מושכים, אז למה עם כל כך הרבה מריחות? ואם כבר מריחות, למה עם מלודרמטיות מוגזמת? ואם כבר מלודרמטיות מוגזמת, למה הדמעות לא באות? הבטחתם דמעות, עלה של זית. הבטחתם שלולית בבית. איפה הדמעות? הבו לי דמעות!
# # # סוף ספויילר!!! # # #

את אוגאסטוס ווטרס
לא אהבתי את השם אוגאסטוס. ואם כבר לקצר אותו לשם חיבה, למה גאס ולא אוגי?

את הפלנגמול
ברשימת התודות ג'ון גרין כותב שפלנגמול היא תרופה בדיונית שהוא המציא כי הוא רוצה שתרופה כזו תתקיים. הוא גם רוצה שהדמויות בספר שלו יתקיימו (לפחות עד סוף הספר ורצוי שגם בספר ההמשך שאני מציעה לו את השם "משפט הכוכבים") וזו עוד סיבה בגללה הוא המציא את התרופה, אבל בכך הוא לא מודה. במקור הוא קרא לה פאלאנקסיפור והמתרגמת רנה ורבין בחרה לתרגם אותה כפלנגמול בנימוק הזה: "על מנת שלא לאבד בעברית את הרמיזה למשמעות של כוחות לוחמים, פלנגות". ועל זה יש לי רק דבר אחד לומר: וואט דה פאק. מה פלנגות? איזה פלנגות? מי בכלל חושב על פלנגות כשהוא קורא את המילה פלנגמול? אם היא עוררה אצלי אסוציאציה כלשהי, זה לפלגמטיות, לא לפלנגות.


מה כן אהבתי בספר?


את הייזל גרייס לנקסטר
בהתחלה, היה בה משהו ציני ומתריס, קוּלי כזה. למשל כשהיא אומרת שדיכאון הוא לא תופעת לוואי של סרטן אלא תופעת לוואי של סופניות. או כשהיא אומרת שבקבוצת התמיכה לחולי הסרטן יש מאגר מתחלף של טיפוסים כי ההתחלפות גם היא תופעת לוואי של סופניות. או כשהיא לא משתמשת במעלית כי היא נחשבת פעילות שעושים בימים האחרונים. או כשהיא מדמיינת את היום שבו השם שלה יתווסף לרשימת המתים בקבוצת התמיכה ויהיה בתחתית הרשימה, איפה שכולם כבר מפסיקים להקשיב. אבל זה היה רק בהתחלה. בהמשך היא איבדה את זה.
אהבתי גם את הצמחונות שלה ואת ההנמקה שלה לכך: היא רוצה לצמצם את מספר מקרי המוות שהיא אחראית עליהם. אכן, צמחונות מצילה חיים.

את השם
"אשמת הכוכבים" - שם קצר, קולע, זכיר, וקופירייטרי-סלוגני כזה. השם העברי מוצלח יותר מהשם האמריקאי The fault in our stars. וכמה טוב שהוא לא תורגם באופן מילולי מדויק כי אז היינו נתקעים עם "כוכבינו אשמים" או "האשמה בכוכבינו" או אפילו "תאשימו את הכוכבים שלנו".

את העטיפה
מחווה מוצלחת ל-Starry Night היפהפה של וינסנט ואן גוך. גם כוכבים, גם הולנד, גם ואן גוך. הייתכן שגם מעצבת העטיפה עדה רוטנברג קיבלה מלגה מקרן הספרות ההולנדית? וכמו בעניין השם, גם העטיפה העברית מנצחת את העטיפה המקורית הסתמית וחסרת המעוף. ואגב, אם כתוב עליה stars למה מצוירים עליה clouds?

את לִידֵוָוי פְלִיחֶנְטְהַארְט
לִידֵוָוי פְלִיחֶנְטְהַארְט היא העוזרת הפיקטיבית של פטר ואן האוטן הפיקטיבי. את לִידֵוָוי חיבבתי קצת, באופן פיקטיבי. את השם שלה אהבתי מאוד, על אמת. לִידֵוָוי פְלִיחֶנְטְהַארְט. לִידֵוָוי פְלִיחֶנְטְהַארְט. לִידֵוָוי פְלִיחֶנְטְהַארְט. לִידֵוָוי פְלִיחֶנְטְהַארְט. איזה כיף זה לגלגל את השם שלה על הלשון שוב ושוב. לִידֵוָוי פְלִיחֶנְטְהַארְט. לִידֵוָוי פְלִיחֶנְטְהַארְט. לִידֵוָוי פְלִיחֶנְטְהַארְט. ואם מוסיפים לשם שלה את תמונת הראי שלו, מקבלים "לִידֵוָוי פְלִיחֶנְטְהַארְט טְרַאהטֶנְחִילְפְּ יֶווְדִיל" שהוא לדעתי הגירסה ההולנדית ל"שרה שרה שיר שמח נחש נשך נחש".

את אייזיק
לטעמי, אייזיק הוא הדמות הכי מעניינת ומרגשת בספר. אני מקווה שפלגיאטור אחר יעשה זוּם-אִין על הסיפור שלו כי אייזיק ראוי לספר משל עצמו. והגונב מגנב פטור.

לרגע אחד את פטר ואן האוטן
הסופר הפיקטיבי פטר ואן האוטן אומר (עמ' 76) שרשתות חברתיות החליפו את מקום המוח בקרב בני הדור של הייזל, קרי בני הנוער. קראתי את זה בערך באותו הזמן שבה התחילה סערת שיר הסלפי בפסטיגל שמוכיח שוואן האוטן צודק. ("קניתי טלפון חדש משמע שהוא דנדש; הייתי בים ועשיתי סלפי דוזה, ואם זה ביפן אז עשיתי סלפי קוזה, הייתי בפרפר נחמד עשיתי סלפי אוזה, ואין אחד בארץ שייקח לי את המוזה; מוציא את הלשון וזה מה-זה אמיתי; אני תופסת טוש טוש ודופקת קישקוש ומעלה את זה לאינסטוש; אני מת על עצמי." וגו')



"אשמת הכוכבים" מלא בכל הקלישאות והשטיקים שמהם הוא נורא ניסה להתחמק. הקוליות והנון שלנטיות של הדמויות לא שכנעו אותי בכנותן ולכן אין לי מנוס מלקבוע ש"אשמת הכוכבים" הוא ספר לבני נוער ולא למבוגרים.
אני לא אהבתי אותו, אבל אני יכולה להבין למה בני נוער מתים עליו.
אופס... סליחה. "מתים" זו מילה לא רגישה.
אנסח מחדש: אני יכולה להבין למה בני נוער חולים עליו.
אאוץ'... "חולים". שוב חוסר רגישות.
אנסה שוב: אני יכולה להבין למה בני נוער אוהבים אותו.
ואת הפיסקה המסכמת שלי אפשר לתמצת במה שכתבה חירטוטית הגאונית: "סביר להניח שלעולם לא אלחץ על כפתור 'סיימתי לקרוא' כי תמיד אתחיל אותו מחדש."
מ.ש.ל


ואני בכל זאת רוצה לסיים עם איזושהי מילה טובה.
והדבר הטוב שיש לי לומר על הספר זה שהוא לא יותר גרוע מהסרט.
40 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
שונרא החתול (לפני 4 שנים)
קריקטורה, תודה רבה משונרא.
אהבתי מאוד את הדימויים שלך, למרות שבעצם השווית אותי ל-paper cut.
(paper cut היא אחת הפציעות החמורות ביותר של סיירת פיילוט וסיכון מקצועי של כל מי שמצטרף לסיירת "במחנה".)
שונרא החתול (לפני 4 שנים)
nightwish, ,תודה רבה. גם את הסבת לי עונג.
הצגת תאוריה מעניינת בעניין השם של לִידֵוָוי פְלִיחֶנְטְהַארְט. אפשר לומר שהיא אפילו קונספירטיבית כי את בעצם רומזת שג'ון גרין חירטט.
רגע, בודקת: פ ל י ח נ ט ה א ר ט פליחנטהארט... וואלה, את צודקת. האותיות אכן שכנות זו לזו :-)
הכתיב המקורי של השם הוא Lidewij Vliegenthart. מעניין אם התאוריה שלך עובדת גם עליו.
קריקטורה (לפני 4 שנים)
ביקורת מעולה, חדה ומושחזת כמו דף כרומו 300 גרם חדש, מהסוג שקורע לך את העור מתחת לציפורן בלי שתשימי לב...
Nightwish (לפני 4 שנים)
או, כמה עונג זה מסב לי.
גמרתי את הספר ביום אחד, ולא מפני שהוא סחף אותי, מפני שרציתי לגמור איתו כמה שיותר מהר.
הביקורת שלך מדהימה, ואני מסכימה עם כל מילה. ואם כבר דיברת על קיצור השם של אוגאסטוס לגאס, בכללי לג'ון יש קצת בעיה עם שמות. אין עקביות בדרך שבה הם מכנים זה את זה בשמות חיבה, פשוט אין. וגם אני אהבתי את לִידֵוָוי פְלִיחֶנְטְהַארְט. למרות שבנינו, נכון שהוא חשב רק על השם הפרטי ופשוט לחץ על אותיות אקראיות במקלדת כדי לתת לה שם משפחה? כך האותיות די קרובות אחת לזו שאחריה, רק אומרת.
אייזק אכן היה נהדר, ובאמת מגיע לו ספר משלו. כי יש משהו. ג'ון כותב ספר סרטן, שמתיימר להיות ספר סרטן מיוחד, ואז גורם לזה שהדמות (המעט ראשית) מתה מסרטן. זה נשמע לי די רגיל. מצד שני, אם הדמות הראשית הייתה אייזק, והוא היה פשוט מתעוור מהסרטן...... כלומר, זה נקרא לא שגרתי!
נסכם בזה שזו הייתה ביקורת מעולה, השאירה לי טעם טוב בפה (בחיי שזה נכון, נהיה לי מתוק ולא אכלתי כלום) ואני שמחה שטרחתי לבקר בדף הספר למרות הביקורות האהובות שמציפות אותו. רק בשביל זאת.
קוניצ'יווה
חני (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
לא נראה לי שאקרא אבל הביקורות והתגובות פשוט מעדן:)
אפרתי (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
מעניין למה אני קוראת את התגובות שלך ופורצת בצחוק של עונג. מעניין.
שונרא החתול (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
וראיתי איך עמדת מולה, אפרתיתי. ומעניין למה עולה לי עכשיו בראש הספר "תנו לשד לישון".
אפרתי (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
משהו הטריד את גברת אבני בנערות שחלו בסרטן ו"ניצלו אותו" אויה, כדי לכתוב ביקורת אישית מרגשת. הייתה והתנדפה מפה, ברוך השם. רק שמה נשאר פה כמו כתם שמנוני של רוע סמיך.
שונרא החתול (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
הלהט שלה לא היה כלפי הספר אלא כלפי הקוראים שאהבו אותו.
נדמה שלפני שהיא שפכה את חביות תרעלתה היא חיברה עצמה למצבר, אבל רק לצד הנגטיבי שלו.
dushka (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
סליחה שונרא, לא התכוונתי להעליב או לרמוז על איזה שהוא דמיון ביניכן. זאת הייתה בדיחה, אולי לא כל כך מצחיקה, אבל אם כבר אלאאאה נראה לי שמעולם לא נתקלתי בלהט משיחי כמו שלה.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
תודה, שונרא :)
~RAIN~ (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
הימים הטובים ההם.
שונרא החתול (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
דושקה, זה מעליב.
קראתי תגובות שלה בביקורות אחרות על הספר ואין פה אף אחד מבין אלו שלא אהבו את הספר שאפילו מתקרב לרמות הרוע והשטנה שנשפכו ממנה.
dushka (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
אתם יכולים לצרף את אילה אבני.
שונרא החתול (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
זה מצוין.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
מאשימי הכוכבים

זה טוב?
שונרא החתול (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
זה לא כולל שמות, זשל"ב. אנחנו לא אוהבים את אשמת הכוכבים = אלאאאה.
זה שם קצת צולע, אז אם יש לך רעיון לשם יותר טוב, shoot...
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
ואיזה אות מציינת אותי, שונרא?

אגב, עלי, גם אני חבר במועדון הזה. אל דאגה.



ואם כבר מועדון, אז למה שלא נקיים בו פעילות כלשהי כדי להרחיב את הפעילות שלה?
שונרא החתול (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
הי עלי, ברוכה הבאה למועדון אלאאאה - אנחנו לא אוהבים את אשמת הכוכבים. ואין את הא' של האנונימיים כי יש לנו שמות.
עלי (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
איזו הקלה. אז אני לא היחידה שממש לא התלהבה מהספר...
אני נושמת לרווחה.
באמת, מספר האנשים שדיברו על הספר הזה בלי סוף והמליצו עליו בלי הפסקה גרם לי לחשוב שאני קרת לב וחסרת טעם ספרותי.
ואני לא.
שונרא החתול (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
אריאל, אז זהו, שלא. זה אז״ש.
שונרא החתול (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
שאולי, אין לחצן של לייק לתגובות, אבל אפשר פשוט לכתוב. הנה, אני אתן לך דוגמה:
אלון דה אלפרט, לייק לתגובה שלך על הביטלס.
שונרא החתול (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
תודה, אור. אנחנו בחברה טובה עם זשל״ב.
אפשר לקרוא לחברה הזו: אלאאאה...
אנחנו לא אוהבים את אשמת הכוכבים
אריאל (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
שונרא! נעלבתי! ברור שאני רציני.
אני אשמח מאוד לדעת מהן הביקורות העוד יותר טובות שלך.
אני פשוט עוף מוזר שמתעניין ביחס ההלכתי לתכנון ילודה.
ומה זה אז"ש?
שאולי, אני ממש מזדהה. כבר היו לי כמה מקרים שהצורך באופציה כזאת זעק בקולי קולות. אבל לא, אין אופציה.
(לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
מישהו יודע אם יש אופציה לעשות לייק על תגובות ?
אור (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
גם אני לא אהבתי את הספר. ביקורת מעולה ^^
אלון דה אלפרט (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
פעם כששאלו את ג'ון לנון אם רינגו סטאר הוא המתופף הכי טוב בעולם, הוא ענה שרינגו הוא אפילו לא המתופף הכי טוב בביטלס
ג'קס (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
כמובן ששמתי לב, בביקורת שלי על הספר קוראים לו אייזק חסר שם משפחה ניכר לעין
שונרא החתול (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
אריאל, אז"ש. זו הרי לא הביקורת הביקורת הכי טובה שקראת אי פעם (היא אפילו לא הכי טובה שלי) ואתה גם משווה אותה לפולמוס הלכתי-אידאולוגי, אז אני מבינה (קצת באיחור) שאתה מסתלבט. אבל זה בסדר, תיהנה.
שונרא החתול (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
ג'קס, מסכימה איתך לגבי אייזיק. אם שמת לב, אז ג'ון גרין אפילו לא נתן לו שם משפחה.
אריאל (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
מכל הלב.

אני גרוע בצירוף קישורים.
חפשי "רב צעיר", כנסי בתוצאה הראשונה ותגללי למטה עד שתגיעי (בהנחה שפולמוס על הלכה, תכנון ילודה ואידאולוגיה מעניין אותך).
ג'קס (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
את יודעת, לפני כמה שנים הייתי אומרת "אני בריאה על זה" במקום הסלנג שהזכרת לעיל, זה נורא מצחיק אותי להיזכר בזה עכשיו.
אהבתי את הספר, אבל לא היו דמעות, והוא בהחלט לא במקום הראשון שלי, ומגיע לו כוכב במיוחד בשביל אייזק
שונרא החתול (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
shishu - אבל תודה אפשר לכתוב פעמיים אז תודה תודה.
שונרא החתול (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
הו אריאל! תודה רבה.
ומה זה "פולמוס הרב קטן והרבנית פיוטרקובסקי ויועצות הלכה למיניהן שרץ כרגע באינטרנט?" אפשר הסבר? קישור?
שונרא החתול (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
אורגת הדיו, תודה רבה. בכלל לא איימתי ואני לא חושבת שזה ספר גרוע.
שתהיה לך קריאה מהנה. ותכיני שתי קופסאות של טישיו, לא אחת.
אני אשמח לקרוא מה תחשבי עליו.
שונרא החתול (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
Primrose, קבלי תודה גדולה.
אני אקרא את "שומרת אחותי" ואשווה אותו גם לסרט וגם לסיפור של הייזל ואוגאסטוס ב"אשמת הכוכבים". אני אזכור שכתבת שהוא גאוני ומעולה. ואם שמת לב, אז נצחיה כתבה שהסוף שג'ודי פיקו בחרה לספר היה פחדני. תהיה קריאה מסקרנת ומעניינת.
שונרא החתול (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
רץ, תודה רבה. אז שוב הצחקתי אותך. מה טוב.
שונרא החתול (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
עלמה, תודה רבה. אני יודעת שאני במיעוט בעניין הספר (ועוד עם זשל"ב)
שונרא החתול (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
הכל בסדר, אפרתי. ואת בחברה טובה, חברה א'-א'.
shishu (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
למה אי אפשר לסמן 'אהבתי' פעמיים?
אריאל (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
הו שונרא! התעלית על עצמך.
הביקורת הכי טובה שקראתי אי פעם, להוציא את פולמוס הרב קטן והרבנית פיוטרקובסקי ויועצות הלכה למיניהן שרץ כרגע באינטרנט.
אורגת הדיו (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
איך אתה יודע? חוץ מזה, קריאה זה לא מאמץ. זו הנאה. אני אנסה, ואם אני לא אוהב - אני מבטיחה לך כבר עכשיו ביקורת קוטלת (וכנראה לא-כל-כך מוצלחת, אבל זו לא הנקודה).
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
אורגת, חבל על המאמצים שלך. את פשוט לא תסבלי אותו, אני יודע.
אורגת הדיו (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
ביקורת מצוינת, כרגיל. אכן, חזרת ובגדול. אני כל כך שמחה לקרוא שוב את הביקורות הנפלאות שלך.
לגבי הספר - עוד לא קראתי, אך למרות האיומים שלך ושל זשל"ב אני אקרא. ועוד נראה מה תהיה התגובה.
אז יש לי רק דבר אחד לומר לך, ומכל הלב: תודה שהזכרת לי את העונג שבקריאת ביקורות.
Primrose (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
אהבתי את הספר, אבל אין ספק שהביקורת מעולה ומצחיקה. קבלי לייק גדול.

זה נכון שיש משהו דומה לקייט וטיילור, אבל באשמת הכוכבים יש הרבה יותר עומק. זה כמו להשוות את משחקי הרעב לדמדומים ולהגיד שהם דומים כי בשניהם יש משולש אהבה (מה שלא נכון, כי משחקי הרעב כל כך הרבה יותר עמוק).
לדעתי שומרת אחותי הוא ספר מעולה (וגאוני, מה שנעדר מהסרט) בלי קשר. בסרט שינו הרבה פרטים גדולים וקטנים כמו שעושים בכל סרט הוליוודי שמכבד את עצמו.
רץ (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
איזה יופי של ביקורת כול כך ממוקדת שיודעת להפריד בדקויות בין חלקיו הרעים והטובים של הספר ביופי של כתיבה שלא מעט מצחיקה.
אפרתי (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
קראתי אותו שוב וצחקתי בקול, שוב (אפאחד לא היה בבית, אז לא היה אפאחד שישאל אותי למה אני מצחקקת). ופתאום ראיתי שגם שכחתי ללחוץ על השבח מרוב התלהבות. אשמת הכוכבים.
אפרתי (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
נרגעתיתי. לעמוד במחיצתו של אלון, למרות שאני לא ממש ראוייה, אין זה דבר של מה בכך.
Lali (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
הסכמתי כמעט עם כל מה שנכתב, ולמרות זאת, אני מרגישה שאני יכולה להגיד בלב שלם שזה ספר פשוט טוב.

בכל מקרה, אהבתי את הביקורת
תות :> (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
. אולי אקרא אותו כשיהיה לי זמן וחשק. ואולי קצת טישו למקרה שארצה לבכות (אוליי מהספר אולי מהפתטיות... מי יודע?) אבל אם אקרא אותו אני מבטיחה שאכתוב ביקורת עם השיר הכי מעורר מוזתית שאני מכירה (לרוב כדי לכתוב אני שומעת שיר ברקע ^-^)

אבל קודם לכן... מישהו קנה לי את "המדריך לטרמפיסט בגלקסיה" ואותו אני אקרא לפני כן (ברגע שאחותי תסיים את הקריאה... אני פשוט נחמדה מדיי לפעמים XD)

ואני יודעת, אבל את זה כבר ידעתי מראש (כן כן ___ עומד/ת למות... *בכי בכי בכי*?)
שונרא החתול (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
תות המלכה, את כל כך מתוקה ואני מסמיקה.
ועכשיו אני בדילמה: לא הייתי רוצה שתקראי את הספר הזה אבל כן הייתי רוצה לקרוא את הביקורת התותית-מלכותית-די-אנג'לית התיאטרלית והסטגדישית שתכתבי עליו. מה עושים?
וחוץ מזה, עשיתי לך ספויילר כי כתבתי בשפת החייזרים.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
אין בעד מה.
שונרא החתול (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
אפרתיתי, לא איבדת שום נקודות ואת יודעת את זה. איבדת דמעות, אבל זה היה באשמת הכוכבים, וכוכבים (ובעיקר אשמה) זו המחלקה של ג'ון גרין.
ולגבי הקואליציה שלכם כבר כתבתי פעם שהיא של החבר'ה הטובים, חבר'ה א'-א'.
תות :> (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
. זשל"ב : אין בעד מה(?)

ושונרא : נו באמת, בבקשה ממך, אל תמעיטי בערך הביקורת המדהימה הזאת... תני לי להינמס בשקט (הא הא הא... להינמס... מצחיק מאוד תות, כי יש לך גלידה בתמונה. *סטה גה דיש*)
שונרא החתול (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
זשל"ב, לא שונראית ולא לתפארת כי הספר לא היה מרגיז עד-כדי-כך, אבל תודה.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
תות, אמרת את כל מה שאני חושב. תודה רבה.
נצחיה (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
תות :> (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
. איני יודעת מה לומר עכשיו...
מאיפה אני אמורה להתחיל? מה מהסקירה שלך ראוי להיות בתגובה חסרת המשמעות שלי? לעזאזל איך להגיב על דבר כזה!
טוב נו ננסה... מה כבר יכול להשתבש הא?

ואו! אין לי עוד מילה לומר פרט לואו! נחמד סוף סוף לשמוע דעת נגד ולא "הו ואו ספר מושלם!" (משהו שלא אפשרי כי אין דבר שהוא מושלם למזלי הרב) שאני רגילה לקרוא על הספר הזה. מכל מקום אנשים אומרים לי "תקראי! תקראי! לא תצטערי!" (יאפ, לא קראתי את זה. אני חייזרית מארץ טווי החלומות והספרים שנמצאת עמוק בנבכייה האין סופיים של גלקסיית dream)
סוף סוף מישהו צורח את דעת הנגד בספר הזה! (את וזשל"ב כמובן אבל הוא לא הנושא המרכזי) ועוד באיזו דרך, עדינה למדיי! במקום לסקול את הספר באבנים את נתת לנו את כל צדדיו ועם מידה הגונה של רחמים אך גם שיפוטיות שהם שני המרכיבים שבעיניי חשובים מאוד בביקורות.

אז התחלתי במילה ואו ואסיים בה. לצערי זו המילה היחידה (חוץ מהנאומון שרשמתי כאן) שבה באמת אוכל לתאר את הביקורת שלך
ואו!
(זעקתה של תות נשמעת בכל רחבי כדור הארץ ומבהילה אלפי כלבים תמימים ודולפינים)

נ.ב : את הלייק שלי אתן לך בשמחה מוגש על מצע של תותים וגלידה בצד :) (אם בא לך אני פשוט אתן לך כפית ותוכלי לנשנש בכיף את התמונה שלי)
שונרא החתול (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
יעל, תודה רבה. אנחנו תמימות דעים לגבי חשיפת היתר של הספר. אני קראתי מתוך סקרנות כי אני בכל זאת שונרא. הספר הזה לא יהיה אפילו גרעינים בשבילך, אלא בקושי קליפות מעוכות.
שונרא החתול (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
נצחיה, אם זה לא היה מובן, אז את "שומרת אחותי" לא קראתי אלא רק צפיתי בסרט. בסרט גיליתי עומק, סיפור, דילמה גדולה ושאלות קשות. לדעתי ג'ון גרין פשוט העתיק את קייט וטיילור. אני אקרא את "שומרת אחותי" גם כדי לחזק את הרגשתי וגם כי אני בטוחה שהספר יהיה טוב יותר מהסרט. אחרי הכל, זה סרט אולפנים הוליוודי.
אפרתי (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
ואיבדתי אצלך נקודות, אבוי... יש לי קואליציה סודית עם אלון, רק שאני לא יודעת איך הוא נראה, חוץ מהתמונה, והוא לא יודע איך אני נראית (אלא אם כן אני נראית פסנתר ותווים מאבן ומתכת חלודה), כך שזו שותפות על תנאי. כשהוא אוהב את ריצ'ר אני חברה שלו, אם הוא לא יאהב את ריצ'ר נשקול מה לעשות עם שולחן הדיונים.
שונרא החתול (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
אפרתי, ושוב אותה תחושת דז'ה-וו מוכרת עוטפת אותי... אפרתי ואלון - yes. שונרא - no.
אהבת את הספר? בכית בגללו? ניחא. אבל מבריק? בזה הרגע אבדה נקודת הפתיחה לכל מו"מ בעניין. זהו, שולחן הדיונים נשבר, השיחות התפוצצו והצדדים חזרו לבתיהם.
(אני אעבור לצד של ה-yes כשג'ק ריצ'ר יהיה בתפקיד אוגאסטוס.)
נצחיה (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
קודם כל שונרא, ברוך שובך. אין ספק, החזרה שלך עשתה לך רק טוב ומילאה אותך באנרגיות.

ביקורת קטלנית. מסכים עם כל מילה ומילה. פשוט ביקורת שונראית לתפארת :)
שונרא החתול (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
תודה, נתי.
שונרא החתול (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
עמיר, תודה. אתה עושה בשכל.
שונרא החתול (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
מר אלון דה אלפרט, אני לא פלגיאט מוקטן, אני שיבוט מוגדל, אז הישמר לך.
אבל אין לך סיבה כי אני בסך הכל מסכימה עם מה שכתבת, מה שאומר ששנינו הגענו לאותה מסקנה: זה ספר לבני נוער.
הדרך שלך לשם הייתה מלאה בתשבוחות ושלי במהלומות.
yaelhar (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
נהניתי מהביקורת שלך - כרגיל. והספר - שלא קראתי - סובל אצלי מתסמונת חשיפת היתר. כמו שציינת אחת למספר ימים מופיעות מספר ביקורות על הספר הזה. עד כדי כך שהפסקתי לקרוא את הביקורות עליו, אלא אם אני יודעת שאזכה להנות מהן...
נצחיה (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
שונרא החתול (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
מחשבות, אני מסכימה עם מחשבותיך ולא בפעם הראשונה. הספר אכן לא מעניין.
אפרתי (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
עם ביקורות מבריקות אני לא מתווכחת, ועוד כאלה שצריך לקרוא פעמיים כדי ליהנות ולהעמיק. אבל!!! שונרתי, האם זה מעיד עלי משהו שמאוד מאוד אהבתי וגם בכיתי ואני גם חושבת שהוא מבריק? אבוי, רגשי הנחיתות כבשו אותי ואני מתוודה פה: אני מאוד אהבתי.
נתי ק. (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
welcome back
(לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
ביקורת משובחת!! לא קראתי, לא קורא ולא אקרא את אשמת הכוכבים.
אלון דה אלפרט (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
שונרא, את בטח פלגיאט מוקטן של איזה נמר בנגלי. איכשהו, אני מסכים עם חלק גדול ממה שכתבת פה, למרות שאני עצמי מאוד אהבתי את הספר, למרות כל מגרעותיו, ויש כאלה לא מעט. לא קראתי את "שומרת אחותי" אז אני לא יודע לגבי הפלגיאט, אבל זה לא מפריע לי לעמוד מאחורי התשבחות המופלגות שחלקתי לספר - אני עדיין חושב שהוא נגיש מאוד מאוד מאוד, והוא מדלג בקלילות פוצעת מעל העובדה שזה ספר סרטן, ושהוא מניפולטיבי, ושהוא מלודרמה, ושהוא נכתב כדי להיות רב מכר. כל אלה נכונים, אבל כמעט לא מפריעים. בעיניי. וכן, הוא ספר לבני נוער, ויש בו את הדבר הזה שבני נוער עפים עליו. כנות, ורגישות, ותחושה (כוזבת ברובה) שאופיינית לגיל ההוא אבל לא רק - שהם הכי טובים, רעים, מצויינים, סובלים, ומיוחדים בעולם כולו. וטוב שחזרת מאיפהשזהלאיהיה. ואוגאסטוס מתקצר לגאס, מה לעשות.
מחשבות (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
אני ניסיתי לקרוא. לא עניין אותי.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ