הביקורת נכתבה ביום רביעי, 8 באוקטובר, 2014
ע"י מילים יפות
ע"י מילים יפות
טוב אז, כנראה אני מבקרת את הספר באיחור גילתי גם את האתר באיחור. אז תתמודדו עם זה, אוקי? אוקי.
קראתי את הספר לפני שנה בערך אם אני לא טועה. אבל הוא הטריד אותי לא מעט, (גם פינטזתי עליו לא מעט).
אין ספק שאהבתי את הספר, למרות שהיו בו לא מעט פגמים. זה הקטע עם אהבה לא? 'לקבל את האחר' ועוד אמרות חכמות בסגנון.
הדמויות מרטו את עצביי. למה כולן חייבות להיות כול-כך מושלמות? שיער... עניים... בלהבלהבלה... מה עם פצעון פה ושם, אה?
שון לא פחות עיצבן אותי. הוא ניפץ את הבועה המושלמת שבה חיה קאלה היפה ולא כי היה אכפת לו. אלא כי הוא רצה אותה
לעצמו. פשוט אנוכיות לשמה!
ואז העניינים התחילו להסתבך.
נישואים עם רן הם לא כול כך נוראיים. הוגנים הם לא. אבל מה לעשות זה החיים היא הייתה לומדת לאהוב את רן עם הזמן. וטוב הוא היה נשאר רוכשני, מגעיל, בעל אגו מופרז...
ושאר התכונות השליליות המאפיינות גברים.
מה לעשות גברים לא משתנים. ואז לא היה לנו ספר כי הכול היה מושלם ונפלא.
אני מאשימה את שון בכול הסיבוך הזה. אין לי מושג מה איתכם.
ובכול הספר כן בכול הספר. עמוד אחרי עמוד. הדבר היחיד שקאלה עשתה נכון; לסטור לשון החצוף. כן, אני בהחלט שונאת את הברנש. למעשה, אני שונאת את כול הברנשים שם.
0 הקוראים שאהבו את הביקורת