ביקורת ספרותית על ריטואלים מאת סס נוטבום
ספר מעולה

---

בתוך העותק שרכשתי, עותק שגרעה הספריה המקומית והעמידה למכירה בחמישה שקלים, היה גזיר עיתון מצהיב עם הכותרת "מפת השמים". תחתיה, בכותרת משנה, הובטח כי "תחושות קיצוניות יובילו רבים מכם להצהיר על עזיבה של קשר, עבודה, דירה". אני אחסוך מכם את ההמשך שמתאר את מהלכם של מרקורי, מאדים ונוגה ואת שלל התוצאות שהמסלולים האלה יחוללו בחייכם. זה גם ישן נורא, כך שממילא כל זה כבר קרה לכם, רק שאולי לא כל כך הבנתם למה.

יש כל כך הרבה דברים שלא הייתי מופתעת אם הייתי מוצאת בין הדפים של הספר הזה. דף גמרא, פיסה מלחם הקודש, תצלום של אושו או לוח תכנון שנתי, כל מה שיכול לסייע ביצירה של איזשהו סדר בתוך הכאוס שהספר הזה מתאר באופן מופתי ובקצב פואטי, גם מעט מלנכולי.

איני ויינטרופ, הגיבור, הוא דילטנט, כותב הורוסקופים, קונה ומוכר יצירות אמנות באופן אקראי והוא חי בצד החיים, מתבונן בהם כמשקיף אובייקטיבי שאין לו שום עניין במושא ההתבוננות שלו. כמו מישהו שהיה רוצה לשחק כדורגל אבל הוא לא. הוא צופה במשחק, ממש ליד הקווים, אבל הוא לא אוהד של אף אחת מהקבוצות, הוא רק מכיר היטב את החוקים ואת כל הטקסים הקטנים שיש לשחקנים וכיש גול או כשאחד המגינים עושה טעות שמובילה לשער הוא מבין איך הם מרגישים, ואולי הוא קצת מקנא בהם למרות שהוא מספר לעצמו שזה לא ככה. ואין שום דבר שהוא יכול לעשות ביחס לזה.

יש בו אירוניה דקה כשהוא מתייחס לדת ולטקסי הפולחן שיש בה, לצורך לערוך את החיים במסגרות מאורגנות שיש בהן רצף של זמן ושל מעשים, כאילו זה כשלעצמו נוסך לתוכם איזו שהיא משמעות. ויש בו, במינון מדוייק ולא מכביד, איזכורים אקסיטנציאליסטיים ורמזים דתיים ומיתיים, חלקם גסים, חלקם דקים, והם משאירים מקום רחב מאד לפרשנות.

התחלתי לקרוא אותו ביום הכיפורים ועל אף שהדבר היחיד באורחותי שמבדיל את היום הזה משאר הימים הוא זה שאני לא נוסעת בו, השקט שהיה מסביב התאים לו והתרגשתי. מאד. אחר כך באו ימים סוערים וכשהמשכתי לקרוא חלק מן הקסם התפוגג, כנראה בגללם, אבל אולי עוד אחזור אליו שוב, כשאתפנה.

טוב שגזיר העיתון היה שם. זה היה משהו להיאחז בו והייתי זקוקה לזה כי הספר הזה הוא כל-כך רב משמעי עד שקשה היה לי למצוא איזושהי נקודת התחלה.



ועוד משהו קטן. אם פעם תהיה תחרות של משפטי פתיחה הספר הזה יהיה באחד המקומות הגבוהים ברשימה שלי כי ככה הוא מתחיל: "ביום שאיני וינטרופ התאבד, מניות פיליפס עמדו על 149.90. הבנק של אמסטרדם נסגר על 375 ואיחוד הספנות נפל ל 141.50. זכרון הוא כמו כלב שרובץ איפה שמתחשק לו."

» ביקורות נוספות של סוריקטה
» ביקורות נוספות על ריטואלים