ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום רביעי, 20 באוגוסט, 2014
ע"י omers
ע"י omers
מי את, ג'נט וולס?
פרצת לחיינו בסערה אחת גדולה בספר "טירת הזכוכית" (שעוד לא קראתי!), אוטוביוגרפיה שהייתה איזה עשרות שבועות בבסט סלר של הניו יורק טיימס (שתכלס, חצי מהספרים שהוא מדרג הם לא משהו במיוחד). טוב, אז שיטוט מהיר בויקיפדיה מגלה שג'נט יקירתנו היא בכלל עיתונאית, שכתבה ל"ניו יורק טיימס", "אסקוויר" ובצורה מפתיעה גם לאיזה טור רכילות. אוי ג'נט, שובבה שכמותך.
אני לא יכול לעשות השוואות בין "כוכב הכסף" לבין "טירת הזכוכית", כי לא קראתי עדיין את "טירת הזכוכית". אבל מהביקורות שקראתי שכתבו על "טירת הזכוכית", קיבלתי את הרעיון הכללי על חייה של ג'נט וולס. "כוכב הכסף" מגולל את סיפורן של האחיות ליז ובין (שתכלס קוראים לה ג'ין, אבל לאחותה ליז יש קטע עם חרוזים). ליז ובין חיות עם אמן שרלוט, wanna be מוזיקאית מצליחה שנוטשת את ביתן בלוסט לייק (עיירה שכוחת אל בקליפורניה) כדי לעשות נסיעות ללוס אנג'לס וכו' לאודישנים. הבנות לומדות להסתדר לבד, לא שיש להן ברירה. עד שאמא שלהן לא חוזרת. אמרה שנסעה לכמה ימים, אבל לא חזרה אחרי כמה שבועות. הבנות מתחילות לחשוש קצת, בעיקר כשמתחילים לרחרח סוכנים של רשויות הרווחה. אז הן מחליטות לעלות על אוטובוס ולנסוע לוירג'יניה, לעיירה הקטנה ביילר שממנה הגיעה אמן.
בביילר הן פוגשות את דודן, ואז יש הסתבכויות עלילתיות שכוללות בית ספר, מאבק משפטי וקצת גזענות (כי איך אפשר בלי גזענות בעיירה דרומית?). "כוכב הכסף" מזכיר את "אל תיגע בזמיר" של הרפר לי, שבצורה משעשעת, בשיעור ספרות של בין, הם דנים בספר לאחר שהוטל עליהם לקרוא אותו. כאילו ג'נט וולס עצמה קלטה שהספר שלה דומה ל"אל תיגע בזמיר", והחליטה לקחת את זה עד הסוף. כי בעצם, הספרים מאוד דומים. בשניהם יש מאבק משפטי, התמודדות של ילדה עם מציאות קשה שלא תמיד מובנת לה, וגם כמובן יש גזענות (למרות שב"כוכב הכסף" בצורה פחותה יותר). אבל מעניין יותר להשוות בין "כוכב הכסף" לחייה של ג'נט וולס, שויקיפדיה טוענת שהיא חיה חיים של נדודים, כל פעם עוברת ממקום למקום. ואכן אלו הן החיים של ליז ובין, שאמן כל בורחת מהבעיות שלה במקום להתמודד איתן, וכך גוררת אותן בכל רחבי ארצות הברית.
"כוכב הכסף" הוא עיטור כבוד לחיילים, לאלו שמתעניינים. אביה של בין (שנהרג, ודרך אגב לבין ולליז אין אותו אבא) זכה בעיטור הנ"ל אחרי שהציל חבר לנשק במלחמה, תוך סיכון חייו שלו. אבל "כוכב הכסף" מתגלגל מעיטור כבוד לאומץ של חיילים, לעיטור כבוד לאחיות, שנאלצו להתמודד עם מציאות חיים קשה. כאילו ג'נט וולס אומרת:"תנו לבנות האלו מדליה".
הכתיבה היא כתיבה חביבה, משעשעת לעיתים וקולחת במיוחד. האם אני אזכור משהו מהספר עוד שבוע? סביר להניח שלא. אבל ג'נט וולס מתחילה להתחבב עליי במיוחד. אז אם במקרה יש לה פרסונה ב"סימנייה" (והתחלתי להעלות ספקולציות במי מדובר!), ואת קוראת אותי עכשיו, המשיכי כך!
אבל סביר להניח שאין לה מה לחפש ב"סימנייה". אז קבלו ביטול.
12 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
רץ
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת מקסימה
|
|
לי יניני
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
אהבתי את שני הספרים של הסופרת הזו. את טירת הזכוכית יותר. זה לא יצירות
מופת והגדולה היא לדעת איך לשאוב את הקורא לתוך העלילה. תודה על הביקורת
|
|
נצחיה
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
אז לא עשית השוואות ל"טירת הזכוכית",
אבל כן עשית ל"אל תיגע בזמיר"... לא משנה. כנראה שהשוואות הן בלתי נמנעות.
נראה לי שמה שמרתק בטירת הזכוכית הוא היותו סיפור חיים אמיתי, ועוד כזה שמסופר מנקודת מבט מאוזנת ובוגרת, וזה מה שלחלוטין לא ברור מאליו. לא בטוח שגירסה בידיונית תמצא חן בעיני. בכל מקרה די ברור שוולס לוקחת את שמות הספרים שלה ומשתמשת בהם כאנלוגיה למצב המתואר בספר, וזה יפה מאוד. |
12 הקוראים שאהבו את הביקורת