ביקורת ספרותית על כוכב הכסף מאת ג'אנט וולס
ספר בסדר

---

נקרא שלוש פעמים בשבת אחת.
באמת.
תשאלו איך אפשרי?
נו, תשאלו.
שאלתם? יופי.

אז פעם אחת קראה הבת הגדולה, ואז היא סיימה. הבת האמצעית שמחה, כי זה אומר שהיא יכולה לקרוא את הספר. וגם היא סיימה. ואז אמא שלהן לקחה לקרוא. גלשה קצת לתוך מוצ"ש, אבל גם היא סיימה. כך שכל מה שייאמר להלן אינו מפחית לרגע מהעבודה הבסיסית: הספר קריא, זורם ומשאיר עניין לקריאה רצופה ומהירה, כיאה וכיאות לדור הווי-ווי-ווי שאנחנו כה אוהבים לצקצק עליו.

ובכן, מעשה בבין, שהיא ג'ין אבל מכונה bean, כלומר שעועית, שהיא בת 12 וגרה עם אחותה ליז בת ה-15 ועם אמן המוזיקאית החולמנית שארלוט, ובלי שום אבא. לבין ולליז שני אבות שונים, ושניהם אינם בתמונה. לא שאמא שלהן נמצאת בתמונה בצורה רציפה. היא מוזיקאית, היא אומנית, יש לה קריירה וכשרונות ושאיפות שתיכף, עוד רגע, יתגלו ויעיפו את כולם באוויר. בינתיים ליז וג'ין מחזיקות את עצמן יפה למדי, אוכלות פשטידות עוף בוקר וערב, דואגות לעצמן, וגם לאמא שלהן הנוכחת-נעדרת. ואז מגיע משבר שגורם להן לנסוע באוטובוסים הרחק עד וירג'יניה, אל דוד שמעולם לא הכירו, ועיירה שלמה צרת אופקים וחטטנית. הרבה דברים קורים לליז ולבין, חלקם טובים, רובם לא. בין מגלה מי היה אבא שלה, וענף שלם של משפחה, שתיהן מצליחות למצוא עבודה, ואז צריכות להילחם בגזל ובתקיפה גופנית.

העלילה, גם אם זורמת, היא לא מאוד מרתקת, וגם לא מעמיקה. הדמויות הרבות נותרות שטוחות במידה רבה, התחושה העיקרית היא של טובים מול רעים, והמורכבות הפנימית אפסית. הסוף יוצא טוב, אבל התחושה היא שהוא טוב מדי. קצת כמו אגדה, ופחות מדי כמו מציאות. וזה קצת חבל. נוצר טעם רע של סוגיות חשובות (הזנחה הורית, ילדים הוריים, תקיפה מינית, אלימות במשפחה, גזענות, הצקות בבית ספר וחוסר צדק בסיסי) שלא מקבלות מספיק טיפול עומק. ולא הבנתי מה התפקיד של ציפורי האמו בעלילה.

אפשר לקרוא, לא לוקח הרבה זמן, כאמור, אבל אפשר גם לוותר.
טירת הזכוכית עדיף
סוסי בר - עדיף יותר.

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על כוכב הכסף