ביקורת ספרותית על מולד הירח - דמדומים #2 מאת סטפני מאייר
ספר מעולה

---

הספר הזה מדהים, מיוחד, בעיקר שובר את הלב.
כעסתי על אדוארד, באמת שכעסתי עליו. למרות הכל הרגשתי שהוא לא התאמץ מספיק בשביל בלה, הוא פשוט עזב אותה. אני זוכרת את אותם הרחמים שהיו לי כלפי בלה, לא יכולתי להזדהות (ברור שלא יכלת להזדהות מטומטמת שכמוך, את ילדה בת 13 מה את כבר יודעת על אהבה?) אבל כאב לי עליה. הבנתי את הכאב שלי (עוד פעם, אותו הדבר) זה פשוט היה קשה. למרות שראיתי את הסרט (ברוב טיפשותי!)

*ספויילר*
עדיין הייתי במתח בקטע של איטליה, כי הייתה לי הרגשה שזהו. למרות שמחכים לי עוד שני ספרים בבית מיהרתי לאבד תקווה, אדוארד אבוד. ככה זה נראה, סטפני מאייר הצליחה לעבוד גם עליי.

*סוף ספויילר*
אהבתי כל אחת מהדמויות, כולם נראו לי חשובים. לא הרגשתי רגע אחד שמישהו מיותר, או להפך, שמישהו חסר. זה פשוט היה ספר כ"כ טוב, שהייתי רוצה לשכוח אותו ולקרוא מההתחלה, למרות שברור לי שביום שייגמרו לי כל הספרים (נקווה שהוא רחוק, למרות שאני תמיד מחדשת את המלאי בספרייה) אני אקרא אותו. עשיתי לעצמי חשק עכשיו לקרוא אותו.

ממליצה! רוצו לסטימצקי\צומת ספרים\הספרייה העירונית ותקנו כבר!

» ביקורות נוספות של Princes Mononoke
» ביקורות נוספות על מולד הירח - דמדומים #2