ביקורת ספרותית על אראגון - הירושה #1 מאת כריסטופר פאוליני
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 5 באוגוסט, 2014
ע"י Princes Mononoke


הספר הזה הוא פשוט.. גאונות. לקח לי קצת זמן להבין את זה, אבל הספר הזה הוא 534 (אם אני לא טועה..) עמודים של גאונות.

קודם כל נתחיל מזה שיש רעיון, כי למרות שפעם הערצתי ספרים מהסגנון כבר נמאס, נמאס, נמאס מספרי תיכון.
סופר מצליח לרקום רעיון, להציג אותו בדרך המושלמת ועל הדרך להשתמש בשפה גבוהה (שאפילו בתרגומים רואים שהוא נבנה כמו שצריך).
אני לא אשקר (כי אני לא אוהבת לשקר) היו פעמים שלא רציתי לקרוא את הספר. בכל זאת, הוא ספר עם תחת די גדול בדיוק כמו הטיטאניק (מי שראה כבר יבין), וספר יכול להיות כמו הרפתקה ארוכה ^תרתי משמע^, לפעמים אני רוצה הרפתקה קצרה ונחמדה. אבל היו פעמים שרציתי פשוט לגור את דלת איטום הגזים שלי (ככה זה כשאת גרה בממ"ד) ולא לתת לאף אחד להפריע לי בזמן שאני קוראת את שלמות האראגון הזו. אני קצת עצובה ש..*ספויילר, ספויילר ספויילר אזעקת ספויילר!!!* כריסטופר הרג לי את גארו, ממש חיבבתי אותו, אבל התבגרתי על זה די מהר. היה לי גם די מוזר שסאפירה הייתה בת, הייתי בטוחה שזה בן ישר כשראיתי את הכריכה, גם הייתי בטוחה שאראגון זה השם של הדרקון, הספר הזה יודע להפתיע. *סוף אזעקה, הכל בטוח ואפשר לצאת מן הממ"דים..*

אני יודעת שיום אחד אני אקרא את הספר השני, פשוט לא בוער לי כרגע. אבל זה ספר טוב, אני ממליצה. במיוחד אם זו תקופת חורף ויש לכם כו קפה\תה\שוקו לצידכם. אני ברוב טיפשותי קראתי את זה בקיץ, מבינים? יש ספרים של קיץ (כמו קיץ אחד ביחד, או אשמת הכוכבים, או זאבים) ויש ספרים של חורף, כמו אראגון.
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



2 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ