ביקורת ספרותית על אישה כמוה מאת יהודית וינשטוק

---

הכתוב על הכריכה האחורית מבטיח אבל הכתוב בפנים לא מקיים את ההבטחה. הדמויות מותירות רושם של שטחיות וחד-ממדיות, ההחלטות נראות פאתטיות, ההתנהגות צבועה. אילו היה כותב את הספר מישהו מן "החוץ", אפשר היה לפטור את הדבר בטענה של חוסר הכרת "המגזר", אבל כשמדובר בכותבת הנטועה עמוק בתוך ההוויה הזאת - זה מאכזב. ושוב חזרנו לפרוט את המטבעות השחוקים - אישיות מבורכת בכריזמה ובכושר הנהגה המכסים על התנהגות צבועה המנוגדת לעקרונות החשובים ביותר של אמונתה, האם הפולנייה המגוננת מדי המתמרנת את בתה להינשא לאדם המתאים (דהיינו אשכנזי מיוחס ולא בן עדות המזרח) ולא לאדם האהוב. מובן שהדבר יגרום לטרגדיה המשפחתית.
טלנובלה מוזרה המתחוללת במרכז הארץ, בתוספת גיחות לשכונת גאולה בירושלים ולהוספיס בשווייץ. והמסר העיקרי? אולי: על כל פשעים תכסה אהבה. וגם זה בקושי.

» ביקורות נוספות של נוריקוסאן
» ביקורות נוספות על אישה כמוה