ביקורת ספרותית על אישה כמוה מאת יהודית וינשטוק
ספר טוב

---

ספר חתרני , מעורר המון שאלות יסוד, ממוקד מאוד באוכלוסיה הדתית ובעיקר בדתית לאומית (כיפות סרוגות).
אפשר לראות בספר רומן, אפשר לראות בו תיאור התהליך שהחברה הדתית לאומית עברה ממלחמת ששת הימים ועד היום ואפשר למצוא שאלות יסוד על מוסכמות בכל החברה הישראלית.
הספר הוא סיפורה של קבוצה סביב בית הכנסת "שלום ורעות" כנראה בשרון הצפוני ( פרדס חנה, כרכור?).
יש נישואים בין החברים וגם עם בני זוג מיחוץ לקבוצה. בדרך הטבע עוברים משתתפי הסיפור תהפוכות חברתיות שמאוד רצוי ומומלץ לקוראם בלשון הספר.
הסיפור מתואר מנקודת המבט של לאה שמיצגת את האמצע בהתנהגות הדתית והמשפחתית, ונימה ההופכת למטיפה בשער על הדת, חזרה בתשובה ושמירת טוהר המשפחה.
השאר צריך לקרוא כי כל גילוי יקלקל את חווית הקריאה.
השאלה הראשונה היא מהיא איכות חיים במשפחה ? איך הבחירה , במיוחד בחברה הדתית משפיעה על המשך החיים?
כאן המחברת חובטת ללא רחם, שוברת מסכות וחושפת כי לא כל הנוצץ מבחוץ הוא זהב מבפנים. ההבדל העקרי בין משפחות אלו לקהילה חילונית , הם במחויבות,הביקורת והמוסכמות הדתיות.
גם ההתחרדות בחברה של חלק מחבריה ובעיר אצל הבנים מסופר כאן בצורה יפה מאוד.
השאלות של שלמות הארץ, והרבה שאלות לאומיות מופיעות במהלך העלילה.
ולבסוף משמעות האהבה , המוות והבחירה אצל כל פרט בולטת במיוחד.
למרות כל השאלות הקשות למעלה, הסיפור קולח, רציף ומרתק וכתוב בצורה קלילה יחסית לנושאיו.כמין אדם המשיח לפי תומו.
מסע הגילוי מיהי נימה וכיצד היא משפיעה על חייה וחיי אלה הסובבים אותה מרתק.
ממליץ לקרוא.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על אישה כמוה