ביקורת ספרותית על הצבע ארגמן מאת אליס ווקר

---

לפניי יומיים אני וניימי(ניימלס) התכתבנו קצת.
סיפרתי לה שאני קוראת את הספר "הצבע ארגמן" בעקבות הסרט המעולה של סטיבן ס/שפילברג, שמבוסס על הספר.
היא אמרה לי שזה לא רעיון כ"כ טוב, ושזה קצת הורס את חווית הקריאה.
היא כנראה קצת צודקת.
כשהשאלתי את הספר, הספרנית אמרה לי שהספר שונה לחלוטין מהסרט, והיא בהחלט צדקה.

תקציר:
"החיים לאהיו קלים לה, לסילי, אך היא ידעה כיצד להישרד,
כאשר כל כך מעט עומד לצידהלסעוד איתה.
ואז... מגיעה המאהבת של בעלה, זמרת בלוז ססגונית, הגיחה אל
חייה של סילי והפיחה בה את האומץ לדרוש יותר-לצחוק,
לשחק ולבסוף-לאהוב"

אז מה אפשר להגיד על ספר כזה?
אני לא בטוחה...
מצד אחד הוא מעניין וקשה, ומצד שני, איך להסביר את זה, לא יכולתי לאהוב אותו ולהתמסר לו עד הסוף.
היו פעמים שהכרחתי את עצמי לקרוא, ואפילו התלבטתי אם להפסיק(כמובן שבסוף לא הפסקתי).
בספר רוב הארועים עוברים באופן נונשלנטי(אולי זה בגלל סגנון הכתיבה, שהיה לי קשה בהתחלה איתו).
ובכלל, לספר אין את הרגישות שהייתה לו בסרט(והרבה דברים שונו מהספר לסרט, מבחינתי לטובה).

אולי הבעיה היא בי. אולי ציפיתי ליותר מידיי, ואולי אני פיספסתיי משהו במהלך הקריאה.

אני לא יכולה לדרג את הספר, כי הוא לא מעולה או טוב במיוחד(זאת מחמאה גדולה מידיי בישבילו) מצד שני זה יהיה עלבון אם אתן לו רק בסדר או לא משהו או בזבוז של זמן.

אז אגיד לכם מה.
תקראו קודם את הספר, אח"כ תראו את הסרט, ואז אולי תוכלו לשפוט יותר טוב ממני.

» ביקורות נוספות של שרון
» ביקורות נוספות על הצבע ארגמן