ביקורת ספרותית על הצבע ארגמן מאת אליס ווקר
ספר טוב

---

את הסרט "הצבע ארגמן" של שפילברג (עם וופי גולדברג והגב' ווינפרי) ראיתי לראשונה כשהגיע לארץ, במחצית השנייה של שנות ה-80. היה זה אחרי שכבר חרשתי את ארה"ב והייתי מודע היטב להיסטוריה הקשה של השחורים בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. מסיבות שנשגבות מבינתי, שמתי את ידי על הספר רק עתה.

הספר אינו קל. הוא עוסק בסיפורם של השחורים ויותר מכך בסיפורן של הנשים השחורות בדרום ארה"ב בשנות השלושים הקשות. אליס ווקר יודעת משהו על גזענות ועל החיים במדינות הדרום. היא גדלה שם ומאוחר יותר היא עצמה הייתה פעילה בתנועה לזכויות האזרח בשנות ה-60, השנים בהן ניהלה התנועה מאבקים קשים ומרים. היא כותבת על החיים בוירג'יניה, ארץ הולדתה, על גזענות, על סקסיזם ועל שובינזם, כמה מהרעות החולות של כל חברה מודרנית.

אם כבר הזכרתי את השובינזם, אז אציין גם את העובדה שהנשים בארה"ב (כולן, לא רק השחורות) קיבלו זכות בחירה רק בשנת 1920 (פחות ממאה שנה! סיפור שלא יאומן בהתחשב בטקסט הנפלא של הכרזת העצמאות של ארה"ב).

העלילה עוקבת במשך 30 שנה אחרי סילי ואחותה נטי שהופרדו בגיל צעיר ועד למפגשם המחודש. סיפור של מאבקים קשים, של ניצול, של דיכוי פיזי ונפשי, סיפור על חברות וקירבה העוזרות לסילי לקבל את ההחלטה כי אין לקבל את המצב הזה יותר. התכנים בהם היא עוסקת אליס ווקר, הם ממש אותם תכנים בהם עוסקת טוני מוריסון.

פרט לעלילה הקשה, אני מודה שדי קשה לי עם הפורמט הזה של ספר הבנוי בצורה של חליפת מכתבים. קראתי כמה וכמה כאלו ותמיד היה לי קשה עם זה.

והקושי השלישי נובע מהצורך הדחוף בתרגום חדש של הספר. מסתבר שכבר לפני 3 שנים (ב- 2012) עלה הנושא על סדר היום אך מי שטרפד את הכוונה לתרגם את הספר מחדש, היא לא אחרת מאשר הסופרת אליס ווקר בכבודה ובעצמה. במכתב להוצאה כתבה ווקר שלא תסכים לתרגום הספר מחדש מכיוון שמדינת ישראל "אשמה באפרטהייד ורדיפה של העם הפלסטיני, גם בישראל וגם בשטחים הכבושים".
למרות כל הקשיים שמניתי, הספר הוא טוב ושווה קריאה בעיקר לכל מי שנושא השחורים והאפליה מדבר אליו (כמוני).

אני לא מרבה להתבטא בנושאים פוליטיים אבל אני חייב להתייחס לנושא האפרטהייד בהקשר של מדינת ישראל. על כל מי שטוען שישראל היא מדינת אפרטהייד, אני יכול לומר את אחד מהדברים הבאים:

1. הוא אינו יודע אפרטהייד מהו.
2. חושב שמי שעומד מולו אינו יודע מהו אפרטהייד ולכן יכול לומר ככל העולה על רוחו.
3. כל התשובות נכונות.

וכמובן שלא הכל תקין במדינת ישראל ויש לנו הרבה לאן להשתפר עם כל נושא הגזענות.

שנה טובה וגמ"ח טובה לכולנו.

» ביקורות נוספות של בנצי גורן
» ביקורות נוספות על הצבע ארגמן