ביקורת ספרותית על הצבע ארגמן מאת אליס ווקר
ספר מעולה

---

זה ספר ישן וטוב. קראתי אותו בפעם הראשונה כשהייתי בת 15,ואני חוזרת אליו פעם בכמה שנים, לקרוא קטעים מסויימים. כן, אני לא אוהבת חלק ממה שקורה בספר, יש קטעים לא אמינים, בעיני, אבל הכלל פשוט נפלא. בעיני הסיפור הוא על יחסי נשים-גברים, ועל היכולת להשתנות, לתקן ולסלוח. הספר עוקב במשך כמה עשורים אחרי מערכות יחסים שבתוכן נחשף הקשר בין כאבים שאדם גורם לסביבתו- לכאבים שהוא נושא בליבו, והגבול הברור בין רע וטוב הולך ונמחק, לקראת סופו של הספר מתבהר שאין אנשים רעים וטובים- יש בני אדם שמגיבים לסבל שהם עוברים בדרכים שונות, ומשתנים. השינוי לא נעצר בשום שלב, מערכות היחסים בספר מתפתחות לאורך העלילה, מאפשרות צמיחה, הכרה עצמית וקבלה. ספר טוב, מעורר מחשבה על אפשרויות התיקון ועל דרכי התבוננות מורכבות יותר.

» ביקורות נוספות של נעה כרמל
» ביקורות נוספות על הצבע ארגמן