ביקורת ספרותית על הצבע ארגמן מאת אליס ווקר
ספר טוב

---

אני מודה, ולא בפעם הראשונה, ביכולתי המאוד מצומצמת להתרכז בסרטים או סדרות.
לכן אינני זוכת ולו סצנה אחת מהסרט שנעשה על בסיס הספר.
היחידה הזכורה לי היא וופי גולדברג הנפלאה.

לכן ,כמובן, אני מתיחסת לספר..
סיפורן של שתי אחיות אפרו-אמריקניות, לא מתאים..שחורות..לא עדיין לא מתאים.
ובכן, סיפורן של שתי אחיות כושיות בעיירה קטנה בדרום ארה'ב. הנאלצות להפרד בנעוריהן לשנים ארוכות.
פרידה ממושכת זו מובילה כל אחת מהן לכתיבת מכתבים.
סילי, הבכורה, המכוערת הטיפשה והכנועה..אף אחת מההגדרות אינה מתאימה לה בסופו של דבר!
נאלצת להנשא לגבר אלמן כדי שתהיה מטפלת לילדיו.
דרך כתיבתה התמימה והפשוטה, תאוריה את הסביבה הקרובה, את האנשים, המאורעות.
הנופים, נשמעים אותנטיים גם במעבר הלא פשוט לעברית.
סיפורה של סילי נוגע בתחומים לא קלים, אונס, גילוי עריות, אלימות מילולית ופיזית, אפליה, נקמה,
הוא מובע בפשטות וביושר.
נטי, הצעירה מבינהן מגיעה ל..אפריקה, עם משפחתו של כומר הנוסע כמיסיונר.
נטי מספרת על השבט אליו הגיעה ועל הרס היער ומקורות המחיה במקום..

לא אספר יותר על תוכנו. ואכן יש בו הרבה יותר מתוכן בלבד..

והערה נוספת פן לא הובנתי נכונה, אני מחבבת מאוד את המילה כושי. היא לא נשמעת באוזני
כמילת גנאי אלא להפך, ככינוי חיבה.
בהחלט לא מתאימה באוזני המילה שחור מפני שאין אנשים שחורים..אלא חומים
כשוקולד מריר או שוקולד חלב או קפה או מוקה או סוכר חום.
ואפרו אמריקאי? לא..גם היא נשמעת מאולצת למדי
ובכן סילי ונטי, האחיות הכושיות נפגשות בסופו של הספר. לאחר שנים רבות וגדושות ארועים..

» ביקורות נוספות של טופי
» ביקורות נוספות על הצבע ארגמן