ביקורת ספרותית על הצבע ארגמן מאת אליס ווקר (dushka)

ביקורת ספרותית על הצבע ארגמן מאת אליס ווקר
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

הביקורת נכתבה ביום שלישי, 18 ביוני, 2013
ע"י dushka

"אני מודה לכל אחד בספר הזה על בואו - א.ו. סופרת ומדיום."
כך מסתיים הספר הזה, בניסוח שיכול בקלות לגרום לי לעקם את אפי הרגיש בספקנות. לא הפעם.

בניגוד לאנשים המבכים את תמימותם האבודה אני דווקא בעד ספקנות, או מה שמכונה ספקנות בריאה, שהרי בעלמא דשיקרא אנו חיים, והספק (לצד האמונה, כמובן) תפקידו לקלף את הקליפות, לעמעם את התעתועים ולהראות דרכם פס צהוב זוהר של אמת (ותודה לוונגוט על הדימוי).
רק שקל מאוד להדרדר מספקנות בריאה לספקנות לשמה, זו שהופכת כל קרקע מוצקה לערפל, ובתור אלופת ה-"מצד שני" וה-"אולי" וה-"גם, אבל לא רק" אני יכולה להעיד שלפעמים, גם כשאני רואה פס צהוב זוהר, אני בודקת אם לא נכנס לי משהו לעין.

אז לפני שהספק, בריא או לא, ירים את ראשו אני אמהר לאמר שאני לא יודעת אם הספר הזה הוא "ספר טוב" אבל הוא אמת.
לא רק אמת, אמת ותקווה.
חלקו הגדול מסופר מפיה של אישה בעלת אופי חזק מיסודו אבל בורה, רמוסה, אנוסה, נבגדת ומוכה עד כדי השתקה מוחלטת והיא מגלה את ישועתה במקום לא צפוי ולומדת לחיות בזכות ולא בחסד, להנות מגופה, להגיד מה היא חושבת, לכפור באמונתה, למצוא אותה מחדש, אמתית וחזקה יותר, ולכעוס. מאוד קשה ללמוד לדבר ולכעוס אחרי חיים שלמים של אלם אבל היא מצליחה.

אני משתדלת להמנע משימוש בביטויים מעצבנים כמו "העצמה נשית" (אם כי לפי סימניה קראו אותו 15 בנות ו 0 בנים) ובכל זאת, בקול שיוצא מהספר הזה יש משהו מאחה ומרפא.
אולי באנגלית הוא נשמע אפילו יותר אותנטי אבל האמת מקורה בימים שלפני מגדל בבל, כך שהיא חוצה תרגומים והתרגום עצמו די קולח ומצליח להעביר את עלגותן מכמירת הלב של חלק מן הדמויות.

אליס ווקר סרבה שיחדשו את תרגום הספר לעברית, כי אנחנו "מדינת אפרטהייד, גרועה מדרום אפריקה" והיא מזדהה עם המדוכאים. אני לא מתכוונת להביע דעה על זה ("מצד שני" ו"גם, אבל לא רק"),
אני משאירה את זה לטוקבקים.

חוץ מזה, לולא הביקורת של טופי לא היה עולה בדעתי לקרוא את הספר הזה, אז אני מודה לה על בואה, גם אם אני לא סופרת ולא מדיום.

16 קוראים אהבו את הביקורת

אהבת?

» ביקורות נוספות של dushka
» ביקורות נוספות על הצבע ארגמן

טוקבקים

+ הוסף תגובה

עולם	עולם (לפני 12 שנים ו-4 חודשים) טופי - גם אני לא בודק, אבל לפעמים האינפורמציה מגיע אלי גם בלי שאני מחפש, וכך גם קרה הפעם.
טופי	טופי (לפני 12 שנים ו-4 חודשים) עולם נ.נ. - למען האמת אין בידי מידע בדוק על כך, אבל אודה באמת אני לא בודקת את הביוגרפיה של הסופרים שאני קוראת..
עולם	עולם (לפני 12 שנים ו-4 חודשים) טופי - אולי כך ראוי, אבל אני לא מסוגל. יש לדעתי קשר בין אישיות היוצר למהות היצירה. ברור שיוצר יכול להיות מבריק וחלאה בה-בעת ולכתוב יצירה מבריקה, אבל האם יתכן שאופיו המחורבן כלל לא יבוא לידי ביטוי ביצירה? אולי...
טופי	טופי (לפני 12 שנים ו-4 חודשים) ואולי ראוי לנתק יצירה מכל תחום שהוא מדעות יוצרה? בל נשכח שאין קשר בין איכות היצירה לאישיות היוצר
עולם	עולם (לפני 12 שנים ו-4 חודשים) גם חיוור יכול להיות אחרי תהליך (בספטמבר ג'יימס היה שזוף אך עד שהחל האביב הוא החוויר). אבל בקשת "כבדו את רגשותי" תמיד מעבירה אותי לדום מתוח, אז אין לי אלא להסכים, מה גם שמילים נרדפות על לא עוול בכפן זה נושא מרתק.
אפרתי	אפרתי (לפני 12 שנים ו-4 חודשים) עולם ודושקה, יש לכם תשובות לכל דבר, כאלה שתוכלו לטבול איתם בבריכה ולצאת יבשים או לאכול את החלות ולהשאר רזים. אני עדיין מתעקשת על ההבדל בין חיוור ודהוי. בתי עושה תואר שני בהפרעות בתקשורת על נושא מילים נרדפות (נושא יותר מחודד אני לא אציין שמא היא תזהה את עצמה והלך על הכיסוי שלי... (-:) ולכן אני רגישה להבדל בין חיוור ודהוי. חיוור זה מלכתחילה, דהוי זה אחרי תהליך. אז כבדו את רגשותי.
עולם	עולם (לפני 12 שנים ו-4 חודשים) dushka'לה, התשובה ברורה. תאכלי את החלות שלהם, תפצחי גרעינים ותזרקי עליהם את הקליפות.
dushka	dushka (לפני 12 שנים ו-4 חודשים) עוד לא עניתם לי מה אני אמורה לעשות עם פינק פלויד.. אפשר גם להגיד: כל עניין הקליפות הזה ממש מטריד אבל לפחות החלות שלהם טעימות (של פינק פלויד)
עולם	עולם (לפני 12 שנים ו-4 חודשים) אפרתי, dushka - אני מציע גישה פלורליסטית: פלורליזם חיוור ופלורליזם דהוי שניהם אחלה. לעצם העניין, נניח לדוגמה שהיה לי שכן בעל מאפיה שגר בקומה מעלי שהיה מפצח גרעינים וזורק לי את הקליפות על האדנית (היו דברים מעולם, כמובן), אז גם אם הוא היה אופה את החלות הטעימות בסביבה לא הייתי קונה אצלו. גם אם הוא היה, נניח, מוסיקאי בלוז מחונן הייתה לי בעייה לשמוע את המוזיקה שלו (אפילו בחינם) כי היא הייתה מזכירה לי את קליפות הגרעינים באדנית ומכניסה אותי למצב רוח בלוזי. אבל כמובן אין כאן כללים מוחלטים וכל אחד צריך לפעול על פי הפלורליזם השחוק שלו.
אפרתי	אפרתי (לפני 12 שנים ו-4 חודשים) אני מתעקשת על דהוייה, מה תעשי לי, אה???
dushka	dushka (לפני 12 שנים ו-4 חודשים) חיוורת נשמע יותר טוב.. יש בי הרבה רגשות אידיאולוגים עזים רק שחלק מהם סותרים זה את זה.
אפרתי	אפרתי (לפני 12 שנים ו-4 חודשים) דושקה, אהבתי את האבחנה פלורליסטית חיוורת. לטעמי את בוודאי פלורליסטית דהוייה, אם נדייק במינוח, כי בטח פעם פעמו בך רגשות אידיאולוגים עזים, שדהו, ונמסו והתפוגגו והתאדו במרוצת השנים, בלחץ החיים, ובטביעה בביצת הבורגנות.
dushka	dushka (לפני 12 שנים ו-4 חודשים) בכל זאת אני מתפתה להכנס לזה על אף תמרור ההזהרה- you can check out anytime you like but you can never leave... קשה מאוד לראות ממני אגורה וכך גם במקרה הזה. אני קוראת בדרך כלל עותקים שאולים או משומשים ואם להקיש מ"חופשי חודשי"- אם קוראים רבים יותר משתמשים בעותק אחד הרי שהם משלמים פחות. לגבי אליס ווקר והסוגיה בכללותה קשה לי לקבוע עמדה, כולנו נתונים בצורה בלתי פוסקת לשטיפות מח כאילו ואחרות והיא אינה יוצאת מן הכלל. מה עם פינק פלויד? גם רוג'ר ווטרס, כמו גב' ווקר, ישב בטריבונל ראסל ויהיה לי קשה בלי shine on your crazy diamond כשאני רוחצת כלים. האם צריכת תרבות (בלי לשלם עליה) משולה לצריכת הדעות הפוליטיות שעומדות מאחוריה, או שאולי זאת סתם פיראטיות? אני מכירה אנשים שלא צורכים תוצרת מן השטחים ולעומתם אנשים שלא קונים שום דבר מערבים. ואני קצת מהססת אם להזכיר אנשים שלא קונים תוצרת גרמנית ולעומתם ניצולי שואה שחזרו אחרי המלחמה לגור בגרמניה. מי צודק? אני משתדלת לצרוך כמה שפחות ולהטיל ספק בכל דעה מוצקה. זו הדרך שלי להתמודד עם העולם המבלבל הזה. פעם, ממש מזמן, באחד הדיונים בפורומים, מישהו קרא לדעות שלי בשם הגנאי- פלורליזם חיוור. אימצתי את זה. אני פלורליסטית חיוורת גאה.
אלון דה אלפרט	אלון דה אלפרט (לפני 12 שנים ו-4 חודשים) מה שעולם. לכן הנינג מנקל לא יראה ממני אגורה. וגם לא סרמאגו. מי אמר "על העיוורון"? אידיוטים שימושיים יש בכל העולם. אין מה לפרנס אותם.
עולם	עולם (לפני 12 שנים ו-4 חודשים) דושקה, כפי שציינת, כתבה שפורסמה היום ב"הארץ" מדווחת כך: "הסופרת אליס ווקר סירבה לאשר תרגום מחדש לעברית של ספרה "הצבע ארגמן" משום שלדבריה מדינת ישראל היא מדינת אפרטהייד." אני אביע על כך דיעה בטוקבק הזה על הביקורת היפה שלך. אם ווקר השמיעה אי פעם ביקורת על הזוועות המתרחשות באיראן, סוריה, עיראק או לוב, צפון-קוריאה או סין, לא שמעתי על כך. אם אסרה על תרגום ספריה לסינית או פרסית, גם על כך לא שמעתי. המעט שאני יכול, ואף מתכוון, לעשות בהקשר זה הוא לא לקרוא את ספריה. אני לא רוצה לקרוא מספריו של מי שמחרים את ישראל מתוך צביעות, בורות, או שתיהן.
dushka	dushka (לפני 12 שנים ו-4 חודשים) תודה לכולם טופי- אני סומכת עליך שהיית תופסת אותם לפני שיעלמו. בלו בלו- זה די מורגש שהוא נכתב לפני היווצרות הביטוי. יעל- תודה, בהתחשב בעוביו לא יקח לך יותר משעה וחצי לברר למה.. נראה לי שאצלי הוא עקף בערמומיות את מנגנון הביקורת המפותח ונכנס פנימה.
מירית	מירית (לפני 12 שנים ו-4 חודשים) ביקורת מרגשת
טופי	טופי (לפני 12 שנים ו-4 חודשים) בלו בלו, אני בטוחה שהיית נהנת. למען האמת נהנתי יותר מקריאתו לאחר שנים
yaelhar	yaelhar (לפני 12 שנים ו-4 חודשים) קראתי את הספר מזמן, מזמן. אני זוכרת אותו מעורפל, זוכרת שלא כל כך אהבתי אותו, רק לא זוכרת למה...את הביקורת שלך, לעומתו, אהבתי מאד.
בלו-בלו	בלו-בלו (לפני 12 שנים ו-4 חודשים) קראתי את הספר לפני שנים- נראה לי שעוד לפני שהביטוי לעצמה נשית היה קיים. מעניין מה הייתי חושבת עליו כיום.
טופי	טופי (לפני 12 שנים ו-4 חודשים) חוץ מזה, לולא כתבת ביקורת חלק מהגיגי היו נעלמים באויר הפורח...