ביקורת ספרותית על כריסטוס של דגים מאת יואל הופמן
ספר טוב

---

ספר שהוא פרוזה לירית שנותן תחושה שכך זה צריך להיות, שאי אפשר אחרת.

סיפורם של כמה מהגרים (נו טוב, עולים), שהגיעו לארץ בשנות ה 30 כנראה מאוסטריה ורומניה בחלק הדובר הונגרית, (טרנסילבניה?) ומהלך חייהם עד סוף שנות ה-70.
קיימת השפעה חנוך לוינית כזאת, אך הדמויות הרבה יותר אלגנטיות, דמויות שלא נותקו מערי מולדתן והן מקיימות מין וינה ובודפשט בישראל ההיא שעוד קצת חלוצית ושל תל אביב המתפתחת אך עדיין קטנה.

סיפורים מרחפים שכאלה, אהבות שפורחות, פרידות ומיתות, ובמרכז מהלך חייה והזדקנותה של הדודה מגדה הנחמדה. ואי אפשר להניח את הספר הקטן והחביב הזה מהיד.

יופי יואל הופמן הזה, אני אקרא עוד ספרים שלו. אולי.

» ביקורות נוספות של אלזה
» ביקורות נוספות על כריסטוס של דגים