ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שני, 9 ביוני, 2014
ע"י White Swan
ע"י White Swan
לפני שאתחיל, אני מזהירה - הביקורת עלולה להכיל ספויילרים.
עוד לפני שקראתי אפילו עמוד אחד מהספר המדובר, אני חייבת להודות שהתרשמתי. הכריכה מעניינת ומתאימה לסיפור, בניגוד לספרים אחרים שלא אזכיר את שמם. (קסם זדוני, שומרי ההיסטוריה, סדרת גיבורי האולימפוס. סליחה, לא הצלחתי להתאפק). התקציר מצוין ומושך, מבלי לגלות פרטים מסגירים על העלילה, שעלולים להרוס לך את הקריאה.
בקיצור, כבר על ההתרשמות הראשונית מגיע לספר צל"ש.
ונעבור לתוכן -
הנה תקציר לא קצר במיוחד (ולא לחלוטין נטול ספויילרים) של העלילה -
קיילה היא נערה שאותחלה. משמעות הדבר שבעקבות מעשה חמור או מחתרתי שעשתה בעברה, זיכרונה נמחק והיא זוכה להתחלה חדשה. אבל לחייה החדשים נוסף גם "חבר" חדש - המדרגש, שאחראי לזהות ולמספר את רגשותיה (1- דיכאון קשה או כעס שמביא לאלימות, 10- אושר עילאי).
המדרגש אחראי למתן את רגשותיה ולעלף אותה ברגע שהיא מגיעה לתחום המסוכן. בשבילכם, זהו המקביל יפה הנפש לקולר חשמלי.
במהלך הסיפור קיילה פוגשת במאותחל נוסף, בן, שבהמשך הופך למושא אהבתה. הסיפור עוסק לא רק בקיילה ובחייה הפרטיים, אלא גם בנקודת מבטה בקשר למאבק בין הממשלה לבין כוחות הטרור, שבו לא בהכרח ברור מיהו הצד הטוב.
ספויילרים? הזהרתי אתכם.
ובכן, אני חייבת לציין שלא התחברתי לזוגיות בין קיילה לבן כמו שהתחברתי בספרים אחרים. מובן שתמכתי, וקיוויתי יחד עם קיילה שתקוותיה בנושא יתגשמו, אבל אם לא היה קורה ביניהם דבר, יכול מאוד להיות שלא הייתי משנה את דעתי בקשר לספר.
אני חושבת שהספר מצוין. הוא מותח, הוא מאלץ אותך לקרוא עד השעות הקטנות של הלילה, והעלילה בו לא ממוחזרת, שונה מספרים רבים אחרים שאפשר לראות על המדפים כרגע.
אז למה הורדתי כוכב אחד?
בכנות? אני לא בטוחה. זה שילוב של כמה דברים, שכל אחד מהם הוא חלק מהכוכב.
ראשית, יש כמה בעיות במשלב הלשוני. רובו בינוני - לא שפת רחוב וגם לא שייקספיר, אבל מילות השאלה כתובות תמיד במשלב גבוה יותר. לא תוכלו למצוא בספר את המילים למה או איך - תמיד מדוע או כיצד.
אני לא בטוחה אם זה בכלל קשור לסופרת, או למתרגם, שבחר לשנות את המילים האלו.
כך או כך, זה מציק.
דבר נוסף - אני לא יודעת בוודאות מה, אבל משהו התפקשש באזור חמישים העמודים האחרונים של הספר. מאז תקרית כלשהי עם בן, התחלתי לשנוא את התפתחות העלילה. עדיין לא ברור לי בדיוק למה, אולי הדיכאון והעצב המלווים את העמודים האלו או העומס של הדברים המתגלים פתאום.
אני לא יכולה בדיוק להצביע על זה, אבל משהו בספר נהפך כבד ולא נעים לקראת הסיום. אולי זוהי התגובה המתבקשת בהתאם למצב בעלילה, ובכל זאת זה הפריע לי.
וזהו. אני מודעת לעובדה שכתבתי יותר על החסרונות מאשר על היתרונות, אבל בכל זאת - תקראו את הספר. בעיקרו, הוא מוצלח.
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
