ביקורת ספרותית על חיים על פי השכל - תנאים לאושר אובייקטיבי מאת משה קרוי

---

קראתי את הספר לפני שנים בעקבות ספריה של איין ראנד
מעניין למה האנשים האוחזים בשיטה הזו של הראציונאל משתגעים מתאבדים או סתם הולכים לעזאזל
מה שאקטואלי לאיין ראנד משה קרוי וניטשה
מן הסתם זה מראה שהשיטה אינה "עובדת, השיטה אינה נכונה ואולי גם דפוקה,
השיטה היא אכזרית ולא אנושית ובלתי אפשרית לחלוטין, בעולם בו בני אדם הם לא תמיד חזקים לא תמיד יפים לא תמיד בריאים לא תמיד יפים ויפות לא תמיד עשירים
ומאידך גיסא אנו חיים בעולם ש,,,אדם הולך וכלה עם הזמן
כולנו חסרי אונים במובן מסויים גם אם אין אנו חשים בזאת
כלנו זקוקים לתשומת לב למתן בסתר לאמפטיה לאהבה, ואפילו לחיוך או תפוח או מים קרים ביום שמש קופחת
לא כלם טפילים
לא כלם חורשי רעה ונצלנים (אנכי למשל)אז?
לאמץ שיטה שרק ההגיון הוא מרכיב מרכזי והשאר כלום?
היכן האנושיות?
בתור אילוזיה שיטה זו איכשהו תופסת זמן מקום ומרחב אבל בחיי היומיום
שיטה זו היא בלתי אפשרית בעליל
עובדה,
ולעצם הענין
הספר עצמו הוא חשוב מעניין ומפעיל את התאים האפורים שבמוח שעיתים חלודים מעט
ולקורא ינעם

» ביקורות נוספות של יוסלה
» ביקורות נוספות על חיים על פי השכל - תנאים לאושר אובייקטיבי