בנימין שבילי יוצא לדרך לבדו ובאמתחתו סיפורי החסידים שחיו בפולין, ספרו של יעקב פרנק וזכרון החורבן היהודי. הוא מבקר בבתי - קברות יהודיים עזובים ובבתי - כנסת שהפכו לספריות עירוניות - והוא נמשך גם אל הכנסיות היפות, אל נגינת העוגבים ואל להט האמונה שהוא מוצא ביסנה גורה, אצל העולים לרגל אל המדונה השחורה. סיפורי החסידים המשולבים בסיפור המסע - על רקע המקומות שבהם חיו אותם חסידים - מאירים ומעמיקים את חוויות הנוסע ומהדהד מתוכם צליל של עולם חי שהיה ואיננו. זהו מסע של פגישות. המחבר מרבה להתבונן באנשים ולהקשיב להם. ובכל מקום הוא פוגש את התנין: "ראיתי איך בשמים פרוסים תכריכיו של התנין שמכסה הכול, אולי היו התכריכים שראיתי תכריכיו של אלוהים, לעולם לא אדע של מי הם היו, לעולם לא אדע מי הוא ואיזה הוא..." פה לין הלילה - הצלע השלישית של הטרילוגיה שנפתחה בקסטוריה והירידה מן הצלב - הוא סיפור מסעו של המחבר לפולין - פולין של היהודים ופולין של הפולנים.