ספר מפעים ומרגש.
הספר כתוב קטעים קטעים וללא סימני פיסוק. לי הדבר כמעט לא הפריע ופיסוק הקריאה בא לי בטבעיות.

משא כבד נושא עמו <mark>בנימין שבילי</mark> שבהיותו בן שש איבדה אמו את שפיותה, אושפזה ומאז לא חי עמה יותר. המשא כבד עוד יותר כי בנימין טעון רגשי אשמה על התכחשותו לה. "עשיו הוא הבן האהוב יש לו אותן האותיות שיש לישוע שתי אימהות גידלו אותם מרים אהבה את ישוע ורבקה שנאה את עשיו אחד אמו רצה לקראתו תמיד ושנ

כשאני ניגש לכתוב ביקורת על ספר של <mark>בנימין שבילי</mark>, מחיצות הגוף והנפש נפתחות ולמרות שהנני משתמש במילים שהינם חומר, דיו הנשפך על דף או שמא שחור מתפתל על מסך לבן, רפה הוא גופי וליבי הוא זה המנחה אותי.
כיוון, ש<mark>בנימין שבילי</mark> כותב מהלב. לב רחב, בדומה לארצות השונות אליהן הוא נוסע בכדי לכתוב.
את "אמא שלנו חיה כאן", התחלתי לקרוא לפני כשבוע ימים, וסיימתי לקרוא אותו אתמול בלילה. יותר נכון היום, באשמורת הבוקר

הספר הוא הארמון וחדריו הם תוכנו. בין חדריו אני מהלך, נוגע ולא נוגע, משתוקק, כמֵהַ, ערג. תר אני אחר מקום בו אמצא מנוח לרחשי לבי. מבקש אני מנוחה ובעת קריאה רוצה אני התרגשות.
<mark>בנימין שבילי</mark> כותב מהלב, כמו שם הספר. ספרים בשבילו אינם כריכה מעוצבת, עבת כרס לקריאה חד פעמית. אלה הם ספרים המלווים אותו לאורך חייו. ספרים שאת המנגינה שלהם אפשר לנגן שוב ושוב, בזיכרון, בשמורות הלב. שבילי כותב מתוך חייו שלו, מתו

(ביקורת שנכתבה בעזרת עבודה אקדמאית שעשיתי על הספר לפני מספר שנים. פרטים זעירים מן העלילה נחשפים כאן)
<mark>בנימין שבילי</mark> כתב טרילוגיה שנפתחת עם ספר זה וממשיכה עם הספר: "הירידה מן הצלב" ומסתיימת בספר: "פה לין הלילה". בשלושה ספרים אלה יוצא המשורר לברר את זהותו היהודית – ישראלית. זהות זו נמצאת בעבר שחלקו נשכח וחלקו עוות וסווג עם השנים. הניסיון למצוא את ההיוליות והקמאיות בתוך העבר הינה חלק ניכר במסעותיו ומת

בצלע השלישית של הטרילוגיה של <mark>בנימין שבילי</mark> הוא יוצא למסע בפולין. הסיפור הוא סיפור מסע אישי. הסופר מספר בגוף ראשון ואתה כמו נכנס לחוויה האישיתך שלו. הסיפור מלווה בהרהוריו ומחשבותיו של הסופר בו בזמן: התרחשויות המתקיימות לידו ובכך, סיפור חסידי עתיק, בארץ זרה, מתחבר לאישה הנצפית מעיניו של הסופר. הסיפורים החסידיים מעמיקים את חוויותיו של הסופר ושופכים אור על המתרחש. ספר מרגש ונוגע.