ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שישי, 23 במאי, 2014
ע"י סקורדו
ע"י סקורדו
סטראטיס מיריביליס היה מועמד לפרס נובל בשנת 1958 - בספרו זה מתאר מלחמה בבלקן נגד הבולגרים והגרמנים במלחמת
העולם הראשונה - בה לצד הסבל במה שכונה מלחמת החפרות...מומחשת הזוועה לצד התלבטויות קשות,מחשבות עצובות ובשיחה אחת
שהתנהלה בין גבור הספר לאחד הקצינים - שאלו לדעתו ואני מצטט "אם עלה על דעתו פעם אחת שייתכן שכל ה"אדיאלים" שהציגו לנו בעולם הזה אינם אלא מעיים נבובים ומנופחים,חסרי כל ערך.בקיסרות ביזנטיון,אמרתי,היו כתות דתיות שחבריהן שחטו בלילות את מתנגדיהם בגלל הגייה שונה של תנועה אחת במילת התפילה.האם הוא מסוגל להבין זאת?הוא צחק מקרב לב,אמרתי לו שייתכן שבעוד שנים מעטות אולי יצחקו אחרים כמוהו,אבל הפעם לשמע מעשי ההרג שלנו עצמנו בבעלי האידיאלים האנטי-לאומיים...
ואז,עונה לו הקצין-"קודם כל עלינו לגרש מאתונה את המלך ואת חבורת הכלבים אוהדי הגרמנים שאתו,ולגרש את הבולגרים ממקדוניה שלנו,ורק אחר כך יהיה לנו זמן לחשוב ולשוחח על הדברים האלה.כל דבר בשעתו,עת לכל חפץ,עת הבציר באוגוסט-קח סיגריה!"...
וכך - מיריביליס שובר את ראשו במחשבות אלה לצד ההפגזות המרצצות את חסרי המזל וביניהם הסיפור היהודי הבא כפי שלא פעם אמרתי גם הסופר הזה מכניס סיפור על יהדות יוון על קהילותיה והפעם על "יאקופ" - והוא ממשיך לספר על קבוצת חיילים חדשים שהגיעו למלא את השורות שנידלדלו..."והיהודי-איך זה לעזאזל הגיע יהודי לחטיבת לסבוס?השד יודע"...והשאר אני משאיר למי שיחפוץ לקרוא ולהתרשם ממקור ראשון...
5 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
יופי של סקירה...
|
|
|
סקורדו
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
|
|
|
חמדת
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
פרס נובל לספרות 1958 -קיבל בוריס פסטרנק.לפעמיים צריך מזל וגיבוי של פוליטיקה עולמית של אותה שנה .
|
|
|
רץ
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
סקורדו - כתבתה הייטב, על ספר שלדעתי הוא אחד מהטובים שבספרי מלחמת העולם הראשונה,
אני מאוד אהבתי את הספר וכול כך הזדהתי עם הסבל של חייל הרגלים.
|
5 הקוראים שאהבו את הביקורת
