ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 21 במאי, 2014
ע"י מיכל
ע"י מיכל
ספוילר!!!
"אוי, אלוהים, ארבע שעות טיסה בלבד מפה, ואין להחזיר את הגלגל עוד. לעולם לא אוכל לשוב אל בגדד. גם לא לביקור קצרצר.
תם ונשלם. מעכשיו אני אזרח של מדינת אויב. אני! אני אויב של עיראק מולדתי, של בגדד עירי האהובה !" (עמ 420-421)
החלום על ארץ הקודש, החופש והדמוקרטיה, ארץ "סגלגלה וריחנית", מתנפץ ברגע אחד.
עולי עיראק התקבלו למציאות של עזובה, שממה, ללא בית קבע, מים זורמים ואוכל בשפע (תקפת הצנע).
האם זו המולדת שהתפללו וחלמו?
בגדד בשנות ה-40 עיר ססגונית, שופעת חיים ושפע אבל טומנת בחובה אפלייה, שנאה וסכנות ליהודים.
אז מה זו מולדת? האם אפשר להחליף מולדת? אם כן, מי המולדת האמיתית, עיראק או ישראל?
אין זה מהותי, כי כל מולדת באשר תהייה, תמיד יהיו געגועים למולדת ההיא...
לקרוא את הרומן ולשקוע בעבר שלא יחזור עוד.
להכיר קהילה מכובדת, עשירה בחומריות וברוחניות, ולהכיר בעובדה שאם כל קשיי העלייה והקליטה בארץ הצעירה,
קהילה זו אומנם הותירה היסטוריה מפוארת אבל לא היה לה עתיד.
11 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
מיכל
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
תודה רץ :)
|
|
|
רץ
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
מיכל - לא קראתי את הספר ראתי את הסרט והוא מקסים, הביקורת שלך יפה, מה זאת מולדת - המקום שנולדתי או בו אני בוחר לחיות.
|
|
|
אנקה
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
למיכל, לא קראתי לצערי את כל הרומנים
שכתב סמי מיכאל אבל מבין אלו שכן קראתי אני יכולה להמליץ לך בחום על 'ויקטוריה' ועל 'עאידה' שלטעמי קצת פחות טוב מקודמו.
|
|
|
מיכל
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
היי אנקה,
ממש אין צורך להתנצל. לא חשתי כל עוינות או תוקפנות מצידך. ה"חוששני" נובע מעצם העובדה שאני זו שלא הייתי ברורה. קראתי את ספרו של סמי מיכאל, "מעוף הברבורים". כגודל הציפיות מאישיות המסקרנת והמרתקת (בגאווה אציין שנפל בחלקי לפגוש אותו באופן אישי), לצערי התאכזבתי מהרומן. אבל עדיין לא הרמתי ידיים ואנסה לפצח את כתיבתו שמושכת קוראים רבים. אשמח על המלצה ספציפית מרשימת הרומנים שכתב. |
|
|
אנקה
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
למיכל, כשמסבירים לי לאט אני מבינה מהר :)
אני מתנצלת אם נשמעתי תוקפנית. וכן את צודקת, קהילת יהודי בבל הייתה אחת העליות היותר מוצלחות שהיו לנו במדינה. אני לא מכירה ממש את כל הרקע ההסטורי של היחסים בין יהודים ומוסלמים בעירק במשך כל אלפיים שנות התישבות שם אבל נראה לי שבתקופת מלחמת העולם השניה עם עליית הנאציזם התחילו הבעיות ואחר כך קום מדינת ישראל החמירו את ההתנכלויות.
יצא לך אגב לקרוא גם את ספריו של סמי מיכאל ? |
|
|
מיכל
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
לאנקה, לצערי חוששני שלא הייתי מספיק ברורה.
בכותבי שלקהילה "לא היה עתיד", כוונתי שלקהילה העיראקית וסביבתה (משפחת אימי מבצרה שבעיראק ובחריין אז קולוניה בריטית) לא היה עתיד שם, במדינת האם שכה אהבו והתגאו ובצדק. קהילה עשירה ומלומדת, עם חיים תרבותיים עשירים וסובלנות יחסית עם שכניהם המוסלמים. אבל הדגש הוא על "היחסית", שהרי מתחת לפני השטח האדמה בערה ויחלה להתפוצץ ברגע אחד, כפי שאלי עמיר רמז לאורך כל הרומן. לדעתי, אין טעם להתווכח אם התנועה הציונית הביאה להידרדרות ביחסי בין היהודים לערבים, כפי שרמז אלי עמיר. המצב האידאולוגי - פוליטי בעיראק ובמזרח התיכון לאחר מלחמת העולם השנייה ובעיקר בעקבות מלחמת העצמאות, לא הותיר ליהודי עיראק, ולא רק שם, להמשיך וליהנות משפע ובטחון שהורגלו. |
|
|
אנקה
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
לסוריקטה, נכון מאוד. את צודקת.
לא נולדתי בארץ אלא עליתי בגיל צעיר ביותר ומאז אני רואה בישראל את מולדתי ואין איש שיכול לשכנע אותי אחרת. זה לא משנה היכן נולדת, אלא מה אתה מרגיש כלפי הארץ שאתה חי בה ואת מידת השייכות וההזדהות שלך אתה.
גם המתלוננים למינהם מרגישים שייכות אבל למה לא לקטר ולהתלונן על מה שהיה ומה שהפסדנו שם בגולה. תסמונת יציאת מצרים. |
|
|
סוריקטה
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
למדינת ישראל הייתה תשובה חד משמעית לשאלה מה היא מולדת,
שהונחלה לכל דורש ולא דורש בשיעורי "מולדת" ההם, בלי להטיל בכלל ספק בשאלת הזהות של המשתתפים.
|
|
|
מירית
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
למה לא היה לה עתיד?
|
|
|
אנקה
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
למיכל, ניכר שאהבת את הספר.
אבל למה את מתכוונת כשאת כותבת "קהילה זו אומנם הותירה היסטוריה מפוארת אבל לא היה לה עתיד" ??
האם מה שקרה כאן לעולים מקהילת בגדד הוא כל כך נורא? לפעמים הצלחה או כשלון צריך לבחון בפרספקטיבה של הזמן. ומנקודת מבטי, אנשי הקהילה לדורותיהם הצליחו יפה מאוד בארץ, ואחת הדוגמאות הוא הסופר עצמו. לא כך? |
11 הקוראים שאהבו את הביקורת
