ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שבת, 29 באוקטובר, 2011
ע"י Segmany
ע"י Segmany
מפריח היונים הוא ספר מרתק המספר את סיפורו של הנער כאבי מעמאר בבגדד. התקופה המדוברת היא 1949, מיד לאחר קום המדינה, אחרי שהיהודים כבר הכירו את הציונות, הכירו את מאורעות מלחמת העולם השניה וחשקו להגיע אל הארץ המובטחת.
מפריח היונים הוא למעשה דמות משנית בעלילה, המתארת בעיקר את משפחת עמאר על כל גווניה, על זה שמקורב לשלטון, על זה ששואף להגיע לארץ ועל זה שנשאר בעל כורחו מאחור, על הימים שלפני הפרהוד ועל הימים שאחרי הפרהוד, על הויכוח בין לעלות לארץ ישראל לבין להשאר בבגדד ועל המחשבה שכאן, בארץ ישראל, יהיה טוב יותר ועד לאכזבה שבאה אחרי העליה.
מי שקרא את הספר הקודם של אלי עמיר, שהוא גם ספרו הראשון "תרנגול כפרות" ימצא את הסיפור של "מפריח היונים" כהקדמה לספר שזכה להצלחה כל כך מסחררת. כאבי הוא אומנם נער בן 17, אבל יש לו אח צעיר יותר, נורי שמו. עמיר עושה את הקישור הזה לקראת הסוף ומזכיר לנו שעמיר זה בעצם השם העיברי של עמארי.
אני חייב לציין שאני מעט משוחד. לקחתי את הספר הזה אחרי שקראתי כבר את תרנגול כפרות לא פעם, המשפחה שלי משני הצדדים עלתה מבגדד באותם שנים ממש. חיפשתי את הסיפור של המשפחה בתוך הספר. שאלתי את ההורים שאלות וראיתי שהספר מדבר על דברים שבאמת קרו, שהרחובות הן באמת אותן רחובות, שהאמונה אכן אותה אמונה. אני משוחד כי הרקע גם מעניין אותי, אני שייך אליו.
עם זאת, אני חושב שזה אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי. הוא ברור, הוא מעניין, הוא גם קצת מותח, הוא מעורר בך את הדימיון לחוש את הדברים באמת. למעשה, אני כבר לא בטוח אם זה לא הספר הכי טוב של עמיר שקראתי עד כה. למעשה, אני חושב לקרוא בקרוב את תרנגול כפרות שוב כדי לעשות את הקישור כמו של סיפור בהמשכים ואז, אז אולי אני אצליח (בהחלט אולי) להחליט מי מהם יותר טוב.
4 קוראים אהבו את הביקורת
4 הקוראים שאהבו את הביקורת
