• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
לכבות את האהבה

לכבות את האהבה

מאת יוכי ברנדס

הביקורת של מיכל

תמונה של מיכל
לכבות את האהבה

לכבות את האהבה

הוצאה לאור:משכל
שנת הוצאה:2001
קטגוריה:ספרות
הקודמת
אבי
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 11 שנים•1 דקות קריאה

יוכי ברנדס מעורכת אצלי מאוד. בתור מי שפותחת צוהר ליהדות , פורצת גבולות ומוסכמות בדרך נועם ומעוררת בקורא לחשוב אחרת מהמקובל (מלאכים ג מומלץ ביותר) .
ספרה "לכבות את האהבה" הגיע לידי וכולי צפייה לעוד הרפתקה מתוך מדף הספרים היהודי.
לאחר קריאת הרומן והביקורות באתר, לא הופתעתי. לצערי, כמו רבים שקראו (וכתבו) לפניי,
הפעם הסופרת לא הצליחה להעביר את הרעיון "על אהבה לאדמה ולאישה, על חיפוש בלתי פוסק אחר משמעות רוחנית, ועל הגולם" (ציטוט מהכריכה). בקושי רב סיימתי לקרוא את הרומן שעלילתו נטולת כל עניין, מעיקה וצפויה. לא התחברתי לדמויות, לא הרגשתי את האהבה הבוערת שחוו האם והבת , עד כדי כך בוערת שהיו מוכנות בשל כך להתנתק ממשפחתן ומשגרת יומן.
התעקשתי לקרוא את הרומן עד סופו בשל הכבוד שאני רוכשת לסופרת, ואולי גם מתוך תקווה שבכל זאת אמצא את הגולם.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של נתוש
נתוש
תמונה של זה שאין לנקוב בשמו
זה שאין לנקוב בשמו
תמונה של דן סתיו
דן סתיו
3קוראים|גיל ממוצע75|33%נשים

על המבקרת

תמונה של מיכל

מיכל

חברה מזה 13 שנים
24 ביקורות•84 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מקורית•ספרות מתורגמת•ספרות
תמונה של מיכל
מיכל
חברה באתר מזה 13 שנים
ביקורות24
לייקים שקיבלה84
דירוג ממוצע4.3 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מקורית11ספרות מתורגמת6ספרות2

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של מיכל

האמת על פרשת הארי קברט

האמת על פרשת הארי קברט

ז'ואל דיקר

ספר עב הכרס (600 עמודים ליתר דיוק), התגלה כלא מאיים בכלל. מעבר לעקרונות הבסיסיים מהם נוצר ספר מתח (רציחות, חשודים ואירועים המשנים את פני העלילה כל פעם מחדש), המבט על עיירה קטנה ושכוחה באמריקה על כל מאפייניה והשילוב המעניין שחיבר הסופר בין העלילה עצמה לבין מעין סדנה כתיבה שהוא מספק לקורא, בהחלט שידרגו את הספר, שקריאתו זורמת ומהנה.
אולי לא ניתן להחשיבו כספר מתח ברמה גבוהה, אבל בהחלט מומלץ לכל מי שמבקש ליהנות מקריאת ספר באשר הוא.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•מיכל
האישה בזהב

האישה בזהב

אן-מארי אוקונור

ספוילר: "ציורים מגיעים ממקום וזמן מסוימים. אלה ששמעו את סיפור הדיוקן של אדלה בלוך-באואר לעולם לא יראו בה עוד "אישה בזהב"."
איך להגדיר את "האישה בזהב"? ספר באומנות על תקופת תור הזהב של וינה, על גוסטב קלימנט וחבריו לזצסיון, ועל גורל יצירותיהם? או אולי ספר היסטוריה על האמנציפציה שחוותה הקהילה היהודית בווינה, זו שעלתה בהיררכיה המעמדית, עד כדי התבוללות, וסופה הטרגי עם כיבוש/סיפוח אוסטריה ע"י הנאצים? ואולי פשוט סיפורה של משפחה יהודית העונה לשם בלוך-באואר החושפת בפני הקורא את וינה ההיא של "המשפחות האבודות, הסלונים האבודים, האהבות האבודות, הציורים האבודים, החיים האבודים" והמאבק לכבד את זכרה ורצונה של אדלה, שטמן בתוכו את המאבק להשבת אוצרות אומנות לבעליהם כצעד מוסרי לקורבנות הנאציזם.
הספר מכיל מידע רב, לעיתים יותר מידי, מה שהיקשה לעקוב אחרי האירועים והדמויות. ולצד תמונות משפחת בלוך-באואר היה מומלץ גם לשים תמונות של מיטב היצירות המוזכרות בספר. אין זה מפחית מעוצמתו של הספר.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•מיכל
חשבון פתוח

חשבון פתוח

אהרון קליין

מתוך נקמה צמחה מדיניות החיסולים של מדינת ישראל.
הזעזוע מטבח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן בשנת 1972 לא הותיר ברירה לקברניטי המדינה אלא להכריז על חיסול כל המעורבים הטרוריסטים הפלסטינים .

אלא שההילה של הסרט ההוליוודי "מינכן" מחליף "משחק מחשב" בו אין מנצחים ומפסידים, והקורא עובר שלב אחרי שלב, אבל לעולם לא מגיע ליעד ואיתו מתמוססים מיתוס "המוסד" וההצהרות הלוחמניות של ראשי מדינת ישראל. יתרה מזאת, מאחר ו"המשחק" התרחש במציאות, רק גרגירי מידע נחשפים לעיני הקורא, מה שהופך את הספר לרדוד ולעיתים ערוך באופן לקוי.
המחבר מפצה את הקורא ב"סוף דבר" ערוך בתמציתיות וממוקד המסכם את כל הרעיון אותו מבקש המחבר להעביר לקורא: גיבושה של מדיניות החיסולים וניתוץ מיתוס הנקמה. ותיק מינכן? הוא לא נסגר.

לפני 10 שנים•מיכל
כיסוי

כיסוי

אמה דונהיו

"כיסוי" בא לכסות על אהבה בין נשים, ועוד באירלנד השמרנית.
תאונת דרכים טרגית חושפת את הקורא למציאות החדשה עמה נאלצת גיבורת הרומן להתמודד.
במשך שבוע ימים צפים רגשות, אהבה, ריבים וקנאה הסוללים את דרכה של הגיבורה מול החברה ובעיקר מול משפחתה.
לכאורה רומן שונה, ייחודי. לא רק בהיותו עוסק באהבה בין נשים, אלא במיוחד הסביבה שהיא מתרחשת - אירלנד הקתולית, הסגורה והמחמירה. אולם תוך כדי קריאה, מתברר שאין הבדל גדול בין רומן לסבי לבין רומן שגיבוריו נדרשים להסתיר מכל סיבה שהיא.
ואירלנד? כלל לא מהווה נדבך נוסף ומהותי למורכבות הרומן, העומד בפני עצמו , רווי רגעים של צער וכאב, געגוע והתפכחות.
ורגע לפני הסוף, הווידוי לאמא האירית השמרנית, נקטע בעודו, ומשאיר את הקורא קצת פעור פה.
רומן נוגע ללב, שבקלות ניתן להתחבר אליו, אבל אין בו כל ייחוד כפי שהיה ניתן לצפות.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•מיכל
תיק מצדה

תיק מצדה

יובל אלבשן

ספר להעביר את הזמן בלי לקחת ברצינות יתרה.
אומנם סופו מפתיע ומקורי,
אבל במהלכו הרבה הרמת גבה , עלילה לא מגובשת, אפילו שטחית.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•מיכל
בארצי הזרה לי

בארצי הזרה לי

הנס פאלאדה

לאוהבי הספרות, אין זו יצירת מופת. אף לא יצירה ספרותית.
דירוג הספר כ"מעולה" הנו למונולוג של מי שמכנה את עצמו "אדם א-פוליטי" תחת שלטון הנאציזם.
עדות חיה שעוברת שדרוגים ושינויים במקביל לשינויים המתרחשים הן במישור האישי של הסופר
והן במישור הפוליטי - מדיני (כמו הקמת "איגוד הסופרים הגרמנים של הרייך", כיבוש גרמניה ע"י הצבא האדום).
זהו מסמך אנושי המתווסף לעבודותיו הספרותיים דוגמת "השתיין" ו"לבד בברלין" ,
אשר מאירים את החיים בגרמניה הנאצית: החיים באווירה של פחד וטרור,
השינויים בחברה הגרמנית, הצורך בהצטדקויות והתגוננויות.
חשוב לקרוא את אחרית הדבר (מאת עורכי הספר ג'וני ויליאמס וסבינה לנגה),
אשר חושפים את פאלאדה בסוגיות שאולי ביקש להסתיר או לתרץ
בסוגיות הקשות לעיכול כמו פליטות הפה האנטישמיות, השנאה כלפי הנאצים והויכוח בין הנשארים במולדת ובין המהגרים ממנה.
"יומן בית הכלא משנת 1944 הוא מסמך של ויתור וייאוש הולכים ומחמירים שנכתב מתוך תקווה שיהווה עדות".

לפני 11 שנים•
★★★★★
•מיכל
מלכת היופי של ירושלים

מלכת היופי של ירושלים

שרית ישי-לוי

תאוות הקריאה חזרה! הכתיבה הזורמת והעלילה המרתקת,לא אפשרו להסיר את העיניים ולהניח את הספר בצד.
וכגודל הציפיות, לצערי, גודל האכזבה מהרומן.
בסוף נותרתי עם יותר שאלות והתהיות, מאשר תשובות, ובעיקר עם תחושה מעיקה שהקריאה היתה לשווא.
הדמויות המרתקות, העלילה המסתורית, חיי היום יום בירושלים, אז למה לעזאזל הסופרת החליטה בסופו של הרומן לשים את הפוקוס על דמות משנית,די משעממת, בעייתית, מפונקת וכל כך לא משכנעת ביחסיה עם הוריה?
וכך "סיפורן של האהבות הבוערות, הרגשות והיצרים העזרים, והמציאות הכואבת שעוברים כחוט השני בין ארבעה דורות", כנכתב בכריכת הספר, נותרים ללא מענה ומשמשים כדרך למלא עמ'.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•מיכל
ימי שלישי עם מורי

ימי שלישי עם מורי

מיץ' אלבום

ספוילר!!!
"לפעמים אני מביט לאחור על האדם שהייתי לפני שגיליתי מחדש את הפרופסור שלי. אני רוצה לשוחח עם האדם הזה. אני רוצה לומר לו מה עליו לחפש, מאילו טעויות עליו להימנע. אני רוצה לומר לו להיות יוצר פתוח להתעלם מהפיתוי של הערכים שמקבלים פרסום, לשים לב כאשר אהוביך מדברים, כאילו זו הפעם האחרונה שתשמע אותם."
מרגש. וכמה נכון. אבל... אחרי הקריאה, אחרי התרוממות הרוח והאמונה שמעכשיו הכל ישתנה, עובר יום, יום חדש בפתח, והשגרה משתלטת עלינו, והכל חוזר כאתמול שלשלום.
"ימי שלישי עם מורי", ספר לא עבה, שהקריאה בו זורמת. אפשר תוך כמה שעות, ואפשר למשוך אותו ולהפנים את רעיונותיו.
אני העדפתי את האופציה השנייה.
איני חובבת ספרות "רוחנית", המבקשת "להאיר" את הקורא באמצעות מספר משפטים מאוד מפתים, יפים ומעוררי השראה, אולי
אקצין ואומר שזו ספרות "מתנשאת". אבל אני לא פוסלת. ניסיתי. מודה, לא התחברתי. לא התרגשתי. אבל מי שאוהב - מומלץ!

לפני 11 שנים•מיכל
מפריח היונים

מפריח היונים

אלי עמיר

ספוילר!!!
"אוי, אלוהים, ארבע שעות טיסה בלבד מפה, ואין להחזיר את הגלגל עוד. לעולם לא אוכל לשוב אל בגדד. גם לא לביקור קצרצר.
תם ונשלם. מעכשיו אני אזרח של מדינת אויב. אני! אני אויב של עיראק מולדתי, של בגדד עירי האהובה !" (עמ 420-421)

החלום על ארץ הקודש, החופש והדמוקרטיה, ארץ "סגלגלה וריחנית", מתנפץ ברגע אחד.
עולי עיראק התקבלו למציאות של עזובה, שממה, ללא בית קבע, מים זורמים ואוכל בשפע (תקפת הצנע).
האם זו המולדת שהתפללו וחלמו?

בגדד בשנות ה-40 עיר ססגונית, שופעת חיים ושפע אבל טומנת בחובה אפלייה, שנאה וסכנות ליהודים.

אז מה זו מולדת? האם אפשר להחליף מולדת? אם כן, מי המולדת האמיתית, עיראק או ישראל?
אין זה מהותי, כי כל מולדת באשר תהייה, תמיד יהיו געגועים למולדת ההיא...

לקרוא את הרומן ולשקוע בעבר שלא יחזור עוד.
להכיר קהילה מכובדת, עשירה בחומריות וברוחניות, ולהכיר בעובדה שאם כל קשיי העלייה והקליטה בארץ הצעירה,
קהילה זו אומנם הותירה היסטוריה מפוארת אבל לא היה לה עתיד.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•מיכל

ביקורות נוספות על "לכבות את האהבה"

לכבות את האהבה

לכבות את האהבה

יוכי ברנדס

לכבות את האהבה מאת יוכי ברנדס
"ספר שלא רק קוראים – אלא נושמים."
"לכבות את האהבה" הוא לא עוד רומן – הוא חוויה עמוקה, סוחפת ונוגעת עד הלב. יוכי ברנדס מצליחה באופן נדיר לשזור עלילה שמתרחשת בשני מישורים: בין אם לבת, ובין גוף לרוח, בין קבלה לספרות, בין מה שנאמר למה שנשאר חבוי.

הכתיבה שלה מהפנטת – חכמה, מדויקת, נוגעת עד העצם. כל משפט נושא בתוכו שכבות של רגש, כאב, געגוע ותקווה.
הקונפליקט בין הדמויות הראשיות – מיכל ונעמה – אינו רק סיפור של אם ובת, אלא מראה עדינה של כל מי שחווה קשר טעון בין אהבה לזהות, בין עבר לעתיד.

אני סיימתי את הספר בתחושת הלם – כמו לצאת ממערה ולגלות שאת רואה את האור אחרת.
יש בספר הזה משהו נדיר: היכולת להבעיר את הלב ואז – בעדינות, לאט – לכבות את האהבה כדי לפנות מקום לאמת עמוקה יותר.

ממליצה עליו בלב שלם – לכל מי שמחפש ספר שירעיד לו את הנשמה.
לא תקראו אותו – תרגישו אותו.

לפני 8 חודשים•ציפור דרור
לכבות את האהבה

לכבות את האהבה

יוכי ברנדס

סיפור סתמי ומוזר. במרכזו בת צעירה למשפחה דתית, בחירותיה ואופן חייה, כשברקע נמצא כל הזמן סיפור חייה של אמה שיש לו קוים דומים וקוים שונים לאלו של בתה.
לטעמי הספר לא משדר רצינות ואמינות יתר, לא מעט קטעים נראים תלושים מהמציאות ולא מתאימים לשום דבר. נראה שבשביל הסיפור ולפעמים בשביל קצת "תבלין" בסיפור הסופרת פשוט בחרה בדרך הקלה והלכה לדברים לא סבירים ולא משדרים אמינות.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•אבי
לכבות את האהבה

לכבות את האהבה

יוכי ברנדס

רומן אפי רחב יריעה שמשלב בין חייהן של אם ובת ובוחן את השפעתן זו על זה בצירוף יסודות מן הספרות וההלכה היהודית. מעניין לקרוא כיצד הקשר בין אם לבת משפיע על חייהן שתיהן וגורם להן לשינויים ותובנות. אהבתי מאוד !

לפני 15 שנים•
★★★★★
•yuli
לכבות את האהבה

לכבות את האהבה

יוכי ברנדס

שלוש אהבות הרסניות בעלות דגם דומה. הגיבורה הספרותית של נעמה, שולמית, מתאהבת באור-אל מנהיג כת האיסיים אך הגבר הופך אכזרי ואלים. נעמה מאוהבת ביאיר מכת האור המשיחית המיסטית, ואמה מיכל שהתאהבה בגלעד המתנחל האידאולוגי שהפך שתלטן ובוגדני.
כשנעמה מבינה שהדגם הזה חזק מאישיותה ומוביל אותה אל הרס, מקבלת נעמה החלטה למרוד בגורלה.
יש בסיפור ביקורת מובלעת על המנהיגות ביהדות ועל התפקיד המשני שיש לרעיותיהם הנדרשות לקורבן תכלית חייהן.
קשה להתחבר אל הדמויות וחשתי שכחילוני אני מרוחק מהעולם של הסופרת אבל אהבתי את הדרך שבה הוצגו הרעיונות.

לפני 16 שנים•
★★★★★
•אליעזר
לכבות את האהבה

לכבות את האהבה

יוכי ברנדס

בקיצור: אכזבה גדולה.
יוכי ברנדס כסופרת אהובה עלי מאוד ואני מעריך מאוד גם את דעותיה על היהדות ועל החברה בכלל.
ובכל זאת, בספר הזה, יש פספוס. הרעיון הכללי מעניין מאוד ומאפשר לברנדס לעסוק בסוגיות המטרידות אותה ביהדות: שלטון הגברים ותפקיד הנשים, אשר מובילות למעשה את הגברים מאחורי הקלעים. לצורך כך גייסה ברנדס הפעם את סיפורי הכתות המשיחיות, שמנהיגיהם סחפו אותם לחיי התנזרות במדבר (או בקהילה קיצונית בשטחים, באופן דומה). אני ציפיתי לפיתוח ודיון פילוסופי בנושא מרתק זה, אבל קיבלתי סיפור אהבה מבולבל, לא אמין, כאשר דמות הגיבורה הראשית, נעמה, לא מעוררת שום סימפטיה והזדהות.
כמו שציינו כמה מן המבקרים, הדמות המעניינת ביותר בספר היא מיכל, אימה של נעמה, וכאשר מגיע סוף הסיפור והאם נוקטת צעד דרמטי קיצוני, ההרגשה היא שסיום זה מאולץ, לא מתאים ושטחי. גם תגובת הבת לצעד הזה של אימה, למרות שהיא צפויה, לא מנומקת ומובנת מספיק.
הספר נכתב בתחילת שנות ה-2000, ולכן ניתן עוד להבין איך מופיע המושג העתיק "דיסקט" בספר, אבל עדיין נותרות מספר שאלות, הגורמות לחוסר אמינות בסיפור, כמו המחשב הנייד, המופיע פתאום (לצורך כתיבת ספר) במערה מבודדת במדבר..., כמו שלא מובן, לחלוטין, ממה בעצם חיים האנשים בכתות המתבודדות הללו, שמאפשר להם "לנסוע לירושלים לעשות קניות".
נראה לי שהיום יוכי ברנדס לא הייתה נופלת למלכודות חוסר-אמינות כאלה.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•רפיס
לכבות את האהבה

לכבות את האהבה

יוכי ברנדס

בחלקו האחורי של הספר, על הכריכה, כתוב: "נעמה, סטודנטית בחוג ללימודי ארץ ישראל, מחליטה לכתוב רומן היסטורי על כת ים המלח."
לא ברור מה לכתיבת הספר על כת ים המלח ולסיפור המגולל את מערכת היחסים בין אם לביתה דרך מערכות יחסים של אהבה בין אשה לגבר שכל אחת מהן מנהלת. החלטתה של נעמה, הגיבורה, לכתוב ספר על כת ים המלח הוא רק טריגר לתחילתו ולגילויו הסיפור כולו, אך הטריגר הזה תלוש מהעלילה.
כמו כן, סוף הסיפור די צפוי.
אם מניחים כל זה בצד, הסיפור קריא וזורם.

לפני 16 שנים•
★★★★★
•היפיפיה הנרדמת
לכבות את האהבה

לכבות את האהבה

יוכי ברנדס

הספר מאוד זורם ונוח לקריאה.
אני אוהבת ספרים שמוסיפים ומעשירים לי את הידע, כאן לא כל כך הרגשתי את זה. כן אהבתי את החיבור ליצירות ספרותיות אחרות כמו אלו של ש"י עגנון. אבל, במהלך הקריאה הרגשתי שיש יותר מדי ציטוטים מהתנ"ך שנאמרים בסך הכל על ידי בחורה צעירה,
היום אין אנשים שמדברים ככה וזה לא נאמן למציאות... גם ההקבלה בין הדמויות לסיפור התנ"כי מאוד נראה לעין- גלעד האדמוני כביכול דוד, מיכל, אלישע פלטי= פלטיאל בן ליש- לא צירוף מקרים ומגלה את הסוף...

לפני 10 שנים•הדסית
לכבות את האהבה

לכבות את האהבה

יוכי ברנדס

אם יש משהו חזק שמרגישים בעת קריאת 'לכבות את האהבה', זה כנראה חוסר הסימפתיה הכמעט מוחלט כלפי נעמה, גיבורת הספר. הדמות שאליה הקורא אמור בד"כ להתחבר ולחוש סוג של רגשות חיבה לא מושכת כלל להזדהות או תחושת אמפתיה וזה גורע מהספר.
העלילה האמיתית בסיפור היא סיפורה של מיכל אמה של נעמה ואהובה הבוגדני והאלים. מוזר עד כמה אל מיכל, המוצגת בספר דווקא כסוג של מרשעת אנוכית, ניתן להתחבר הרבה יותר מאל בתה הגיבורה התמה.
מעבר לתחושות כלפי הדמויות גם השוני בין שתי העלילות בסיפורה של כל דמות, נעמה ומיכל, בולט לעין- הסיפור של נעמה מעט מוזר, לא מובן או מוכר וקשה לנו להבין את דעותיה ובחירותיה ואת הסיבות שהובילו אותה אליהן.לעומת זאת סיפורה של מיכל הוא סיפור האהבה המוכר שאין כל קושי בהבנתו. יכול להיות שזה דווקא חיסרון, שקוראים המחפשים סיפור אהבה עם מעט יותר ייחוד יתחברו דווקא לסיפורה של נעמה ויהיו אדישים לזה של מיכל אך הבעיה העיקרית בסיפורה של נעמה היא הגבה שמרימים כשנוכחים לגלות מיה הוא בחיר ליבה, בחירה שנראתה לפחות לי אישית מאד תמוהה.
'לכבות את האהבה' מעניין. הוא ספר טוב ולא שגרתי, אולי מעט מדי לא שגרתי ולכן גם ערכו ירד בעיני.

לפני 18 שנים•
★★★★★
•עתליה
לכבות את האהבה

לכבות את האהבה

יוכי ברנדס

לדעתי האישית הספר הוא ספר מצוין ועמוק ואף מצאתי את עצמי מחוברת מאוד לתוכנו .
תודה לסופרת

לפני 16 שנים•
★★★★★
•תמיד אוהב אותו

מאת יוכי ברנדס

הביקורת של מיכל

תמונה של מיכל
דירוג
3.0
לפני 11 שנים

“סיפור סתמי ומוזר. במרכזו בת צעירה למשפחה דתית, בחירותיה ואופן חייה, כשברקע נמצא כל הזמן סיפור חייה ש”

2/15
ביקורות על לכבות את האהבה
הבאה
yuli
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
לפני 15 שנים

“רומן אפי רחב יריעה שמשלב בין חייהן של אם ובת ובוחן את השפעתן זו על זה בצירוף יסודות מן הספרות וההלכה”