משפחת בלוך-באואר היתה שושלת יהודית רבת עוצמה שהטביעה את חותמה על חיי הכלכלה, החברה והאמנות בווינה של שלהי המאה התשע-עשרה. בן המשפחה, הסוחר העשיר פרדיננד באואר, הזמין מאחד הציירים המפורסמים בבירה התרבותית, גוסטב קלימט, דיוקן של אשתו אדֵלֶה בלוך-באואר. המפגש בין קלימט לאדלה היפיפייה הוליד את אחד הסמלים המובהקים של אמנות התקופה, הציור המפורסם "דיוקן אדלה בלוך-באואר".
האישה בזהב מתאר את מערכת היחסים בין קלימט לאדלה בעת שדגמנה לפניו. במעוף ותנופה של רומן ואיכויות של ספר עיון הוא משרטט את וינה התוססת, תוך מפגש עם דמויות כמו פרויד, הרצל ומארק טוויין, ומגולל את סיפורה של התמונה אשר הוחרמה על ידי הנאצים והוצגה לראווה על ידם תחת השם "האישה בזהב". לאחר המלחמה התמונה הוצגה שוב תוך הסתרת מוצאה היהודי של אדלה, הפעם על ידי הממשלה האוסטרית.