אל "ערב רצח משפחתי" של <mark>נינה סיימון</mark> ניגשתי מתוך צורך מובהק במרענן חך קליל; ספר שישמש כאתנחתא זורמת ואנרגטית לאחר קריאה של ספר כבד ומטלטל. הציפייה הייתה למותחן קצבי שלא יתבע משאבים רגשיים עצומים, אך ידע לשמור על רמת אינטליגנציה נאותה ולא יזלזל בקורא. במאה העמודים הראשונים, הרושם הראשוני אכן הבטיח חוויית קריאה זורמת ואפקטיבית, שהחזיקה בדיוק את מינון הקלילות המבוקש והעבירה את הדפים במהירות ובכיף.
העלי

"ערב רצח משפחתי" הוא ספר ביכורים מקסים של <mark>נינה סיימון</mark>. לב-ליבו של הספר אינו דווקא המתח או החקירה, אלא מערכת היחסים בין שלושה דורות: סבתא, אם ונכדה. יש כאן רצח, חקירה פלילית, דיאלוגים מושחזים, הומור – וסבתא אחת קשוחה במיוחד.
<mark>נינה סיימון</mark> כתבה את הספר עבור אמה שחלתה בסרטן ריאות. בין הניתוחים והטיפולים הן חיפשו הסחת דעת, ובחרו בפרויקט משותף – כתיבת ספר בהשראת התקופה בחייהן. הספר מוקדש לאמה של סיימון-

האמת שבמבט ראשון, בכלל לא תכננתי לקרוא את הספר הזה. משהו בו לא משך אותי, הרבה בגלל הכריכה, אך בהמשך בכל זאת שמתי עליו עין בגלל התקציר המשעשע שמרמז לכיוון מתח קוזי. פשוט אמרתי לעצמי לא לבוא עם ציפיות גבוהות מדי. ואיזה מזל שלא פספסתי אותו, כי הוא בהחלט התעלה על ציפיותיי ☺️
בתור התחלה, אהבתי את ההקדשה בפתיחת הספר ואת התודות המרגשות בסיומו.
וכעת לספר עצמו- העלילה מובאת בגוף שלישי מפיהן של שלושה דורות