ביקורת ספרותית על דברים רעים מאת מייקל מרשל
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 11 במאי, 2014
ע"י אפרתי


יער סמיך, לחות באוויר, רקבובית נרמסת תחת סוליות הנעליים, תחרת שמיים אפורה ניבטת מבין הענפים, עלווה רוחשת כמו מלמול רפאים, צללים דואים, צללים חומקים, בקתות הרוסות, שרידי מדורות וגחלים עוממים, אורות מתעממים, כבים.

אם התיאור שלעיל מזכיר לכם את ספריו של מייקל מרשל, אתם אוהבים את מייקל מרשל, אלא שהספר הזה הוא חיקוי דהוי, לא מוצלח במיוחד, של מייקל מרשל. צינה לא אופפת אתכם, אגרוף ברזל לא מוחץ את לבכם, התיאורים לא כורכים עניבת חנק סביב גרונכם המכווץ, תולעים של אימה לא זוחלים תחת עורכם. בקיצור, מייקל מרשל, ניפגש בספר הבא, או שלא.

מותו של ילד מזעזע כל זוגיות. אם קירות הבית עבים והסדקים מעטים, והגג מחובר היטב, הטרגדיה מחברת בחבל של כאב עצום את ההורים השכולים. אבל אם קירות הבית נוטים והרוח מכה בחלונות הפרוצים, והשתיקות הארוכות אינן שתיקות של הבנה וידידות עמוקה, אלא של ניכור, מותו של ילד פוער תהום עמוקה בין בני הזוג.

אחר צהריים פסטורלי אחד, ג'ון הנדרסון וקרול אשתו רואים באימה איך סקוט, בנם בן הארבע, מת ונופל לאגם. לא נופל לאגם ומת, אלא מת ונופל לאגם. בבת אחת הם מושלכים לתוך כאוס נפשי. המוות הבלתי מוסבר מטיל את ג'ון, עורך הדין המצליח, לתוך קדחת של שתייה, ואת קרול אל מחוזות הדיכאון והכעס.

אלא שמוות בלתי מוסבר אחר רודף אחרי ג'ון כמה שנים אחרי הטרגדיה, ואשה נואשת מבקשת את עזרתו בפתרון חידת מותו של בעלה.
מכאן לשם, חוזר ג'ון אל הבית שבו אירע האסון, ושרשרת של צרות, בחלקן טבעיות ובחלקן לא, רודפות אחריו. העיירה הרדומה שבה מתרחשת העלילה, אולי אותנטית מבחינת התיאור, אבל המאמץ של מרשל ניכר כמו תפרים גסים.

ישנו גם סיפור נוסף, שמשול לגלגל שישי בעגלה מקרטעת. בתו של הבוס הנוכחי של ג'ון (יקירנו הידרדר למשרת מלצר) מסתבכת בעסקת סמים ביחד עם חברה הלא-יוצלח. הסיפור הזה קשור לסיפור המרכזי באופן אקראי ולא מספק. נדמה לי שכל מטרתו היא להוכיח את אופיו הנפלא של גיבורנו ואת האופן שבו הוא עוזר לידידיו.

מייקל מרשל הוא גיבור הטרילוגיה של אנשי הקש. גם לטרילוגיה היו בעיות לא מעטות וקצוות פרומים ושאלות שהתפוגגו ברוח, או נבלעו על ידי רוחות. לטעמי, גם סיפור ששזור בעל-טבעי צריך חוקיות משלו ופתרונות. כשהסופר מותיר אותנו עם ראש מלא בתהיות, הוא חוטא לסיפור.

הטרילוגיה גורמת לקורא תחושות פיזיות ממשיות. העל טבעי מצמרר, מקפיא, חונק, בקיצור, מפחיד פחד. אבל הספר הזה לא. קניתי אותו בעקבות המלצתה של גלית ושילמתי עליו 65 שקלים טבין ותקילין. (גלית, זהו רמז עדין ושקוף למדי. אני אפנה לברוק בקרוב).

הספר יצא לאור בהוצאת מובי דיק, שם המחייב לאיכות (הרמן מלוויל), או שלא. אולי הוא דווקא מרמז להוצאה קיקיונית ( ע"ע יונה, הקיקיון והלוויתן), בכל מקרה, ניכוש של שגיאות כתיב היה רצוי, אם כי אינו מצוי.
33 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
עולם (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
מעניין מאד! ראוי לציון גם ההבדל הקטן שבין מחמאה למחאה. לפעמים, המעבר מאחת לשניה תלוי רק בצד של הלחם עליו מרוחה החמאה או בשם הרשום על ההמחאה.
אפרתי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
מעניין... יש גם קשר פונטי-מילולי בין המחאה לחמאה. גם הרבה המחאות בסכומים גדולים יכולים לגרום לשתי תוצאות: או שאתה נעשה אופנתי, כחוש ומכור לכושר או שאתה נעשה מרופד תרתי משמע.
עולם (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
באמת מוזר. אפשר להמשיך ולהחמיא, אם כך. מעניין אם יש קשר בין המילים "מחמאה" ו-"חמאה". אם יש, זה מסביר מדוע אפשר להשמין ממחמאות.
אפרתי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
אירופה שווה גם בלי עוגות וקרם ברולה. תודה על כל המחמאות. אגב, אני משמינה משוקולד ושטויות, בחיים לא השמנתי ממחמאות. מוזר...
עולם (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
אפרתי, את לא חייבת להביא את העוגה, העיקר שתביאי את עצמך ואת הביקורות שלך. אנחנו עוד נשמין מחילופי המחמאות המועתרות ועתירות הקלוריות. אבל מה שמגיע מגיע.
אפרתי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
עולם, התגובות שלך הן כמו עוגת גבינת שמנת, נימוחה בפה, לא איכפת לי באיזו עיר באירופה. הבעייה היא שמטעמי כשרות אני צריכה להביא את העוגה איתי!
אפרתי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
אספי, תודות רבות.
עולם (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
אפרתי - הביקורות שלך הן תמיד מעדן ערב לחיך. והביקורת הזו היא, איך לומר, כמו קרם ברולה שופרא דשופרא המוגש בבית קפה משובח בפאריס ולצידו כוס אספרסו חזק שניחוחו מחייה את הנפש. או בקיצור - אהבתי מאד.
אספי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
ביקורת נהדרת!
אפרתי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
עד הביקורת הבאה שלי יש לך בערך שבוע לאסוף מילים.
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
לא יודע - אם כך נעזוב את זה - ופעם הבאה אשתמש במיגוון מילים. :)
אפרתי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
אוקי יכולה ממילה אחת להוציא משהו, אני צריכה יותר.
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
דומני שאמרת שאותי את תאבחני.
שונרא החתול (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
״שקי מחמאות משקלן נוצה״
אפרתי
אפרתי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
נתי היקרה, בכיף. אני אפילו לא יכולה להגיד שהספר לא מעניין, כי הוא כן. ועד קרוב לסוף הוא אפילו מרתק. אבל מרשל שלא במיטבו, ולקראת הסוף הוא אפילו מגוחך. מה שנוטל את עוקצו של הפחד.
אפרתי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
תודה, עמיר, על ההתחשבות. אתה יודע, שקי מחמאות משקלן נוצה, שקי עלבונות כבדים כעופרת. והאבחון בדרך. אוקי, לתשומת לבך!
נתי ק. (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
לא מתקרבת למייקל מרשל (הוא מפחיד אותי). תודה על סמי אזהרה:-)
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
אפרתי, זה הכול בשביל שתוכלי לנוע בקלות היום - עם שקי מחמאות כאלו על הגב. רציתי להקל עליך קצת. וגם לצבור שתיים-שלוש נקודות לטובת האבחון.
אפרתי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
תודה רבה, עמיר. אתה חסכן, אתה.
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
יופי
אפרתי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
בתור סופר מוכשרת, שיודעת להפיק ממוחה משפטים מכשפים, את מפרגנת עם לב ענק.
שונרא החתול (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
בוקר טוב, מוכשרת שכמותך.
דברים טובים זה לפגוש אותך בסימניה א-לה בוקר.
שיהיה לך יום מקסים עם המון דברים טובים.
אפרתי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
שונרתי, דברים טובים, את! (נהדרים!)
אפרתי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
בלו בלו, נהדר! תאספי מכל החברים ואני נוסעת לטיול ארוך בחו"ל...
שונרא החתול (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
חיכיתי חיכיתי, וזה בא.
עוד ביקורת מפוארת של אפרתי.
״תחרת שמיים אפורה ניבטת מבין ענפים.״ מי כותב דברים כאלה?
דברים רעים. מייקל מרשל.
דברים טובים. אפרתי.
הכי טובים!
בלו-בלו (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
אני מוכנה להשתתף ב-65 שקלים- הרווחתי עוד ביקורת שלך...  
אפרתי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
תודה רבה, סופר ותודה רבה נצחיה. האמת? אין הרבה ספרים משובחים ממש. יש, אבל לא הרבה. בשום ז'אנר, אגב.
אפרתי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
חני, תודה רבה. אנשי הקש זוהי טרילוגיה שהיא חוויה מסוג מסויים. זה הספר השני מחוץ לטרילוגיה שהוא אכזבה.
נצחיה (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
תודה. נדע להיזהר. וחוץ מזה מה שסופר אמרה.
סופרקליפרג`ליסטיק (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
לא שקראתי, כך שאיני יכולה להביע דעה ספציפית על הספר אבל תארי לעצמך שהיית קוראת אך ורק ספרים טובים. איך היית יודעת שהם באמת טובים? לא היה לך קנ"מ להשוואה... חוץ מזה שאנחנו מרויחים את הביקורות שלך כך או כך :-)
חני (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
אהבתי את הפיסקה הראשונה מאוד אבל לא חושבת שקראתי משהו של מרשל אז אין לי למה להשוות.
אפרתי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
נעמה, תודה רבה, מאוד.
אפרתי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
יעל, תודה רבה מאוד.
נעמה 38 (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
איזה פתרון קלאסה. למה לקרוא ספרים כאלה , עדיף לדבוק בסקירות שלך ללא חשש לאכזבה או שעמום סקירה נהדרת .
yaelhar (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
ביקורת יפה. ומבססת היטב את הידיעה שקריאת ספרים היא פעולה אינדבידואלית, שבה הקורא גם "כותב" את הספר שלו.
אפרתי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
גלית, אני עדיין סומכת עליך בעיניים עצומות.
אפרתי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
גלית זאת זאת שמתחת התגובה שלך, שותה מיץ טרופי בשלווה בלי לבקש סליחה, ועוד מתלוננת שערערתי את אמינותה באתר (-:
אוקי (אורית) (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
טוב, מתבקש פה עוד פרגון - עם חץ הישר לתגובה של גלית.. :)
אנקה (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
אפרתי, אין לי מושג בנוגע למרשל הזה. אבל את כותבת כל כך יפה ומשכנע, שאני מודה למרשל שכתבת בזכותו ביקורת.
כמובן שאת צריכה לדרוש החזר חצי מההוצאות מהממליצה. אין בכך ספק:) לרגע חשבתי על גלית אחרת. כשאת אומרת: גלית,למי את מתכוונת ? למי את מתכוונת כשאת 'מאשימה' את גלית ?
גלית (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
אשר יגורתי בא לי... את מערערת את האמינות שלי באתר.
אפרתי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
תודה רבה, אוקי, מפרגנת כרגיל.
אוקי (אורית) (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
כרגיל, נהדר לקרוא אותך.. - יופי של ביקורת...





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ