ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שישי, 22 באוגוסט, 2014
ע"י HuSh
ע"י HuSh
יש כאלה שאומרים שרושם ראשוני מהווה שיקול עיקרי לגבי המשך היחסים עם גורם מסויים. במקרה שלי ושל מייקל מרשל, זה בדיוק מה שקרה. התחלתי עם טרילוגיית "אנשי הקש" ועל אף הפגמים הברורים בהם, התרשמתי שמדובר בסופר מתח מצויין ומצאתי עצמי משתוקק לקרוא ספרים נוספים שלו.
לצערי, מכאן היחסים של מרשל ושלי החלו להתדרדר. כי אז הגיעו ספרים כמו "המשרתים" ו"הפולשים", המשלבים בעלילה אלמנטים של פנטזיה. ועדיין נתתי ל"דברים רעים" הזדמנות הוגנת וניגשתי אליו חף ממשקעים בעקבות 2 הספרים הקודמים. אבל שוב התאכזבתי...
למייקל מרשל יש כישרון לבנות מתח, מסתורין וסימני שאלה, אבל שום הצלחה בפתרון הגיוני ומתקבל על הדעת. כן, ברור לי שמדובר בפנטזיה, אבל גם להגיד "מכשפה", "מפלצת", "שד", "אלוהים", "שימפנזה לבקנית"... זה לפחות להיות ברור יותר מאשר להגיד "משהו". אז נכון שאנחנו מסיקים מסקנות, אבל הערפול בכל הנוגע לסיפור המסגרת ולפתרון העלילה הסבוכה מעיד על גישת "למה להיכנס לדקויות? העיקר זה התמונה הכללית."
הטוב: מתח טוב ותיאורים מצמררים.
הרע: נראה שמרשל עצמו לא באמת סגור על מה שהולך בעיירת בלאק-רידג'.
המכוער: לאחרונה נתקלתי בכמה ספרים שמסתיימים ב"לא באמת משנה שלא ברור איך זה נגמר, העיקר שזה נגמר". אני מקווה שזה לא מדבק.
קורא אחד אהב את הביקורת
1 הקוראים שאהבו את הביקורת
