ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שישי, 9 במאי, 2014
ע"י חלומות-כן-מתגשמים
ע"י חלומות-כן-מתגשמים
"אתה אף פעם לא יודע עד כמה אתה חזק נפשית עד שלהיות חזק זאת הבחירה היחידה שיש לך"
בני נוער. אני חושבת שכולם יסכימו איתי שבני נוער יכולים להיות אכזריים לפעמים. לפעמים הם יכולים לפגוע בך עד כדי כך שהם יכולים לגרום לנשמה שלך לדמוע ולדמם. וגם אז, הם לא יהיו שבעי רצון. הם ימשיכו. וימשיכו. עד שאתה תצטרך להבין שלהיות חזק זאת הבחירה היחידה שלך.
יש אנשים שהפצעים המדממים שלהם מגלידים. הם אף פעם לא נעלמים לגמרי. הם יהיו כמו צלקות דהויות שתמיד יהיו שם בשביל להזכיר להם שהם לא נשברו. שהם בחרו בחיים והם בחרו בלחימה עליהם. כמו טפיחה על השכם.
יש אנשים, שלא יכלו לשאת את זה יותר. הכאב היה יותר מידי בשבילם. הם וויתרו על הלחימה ונתנו לכאב להשתלט עליהם. נתנו לכאב, לרגשות, לקחת להם את ההזדמנות לחיים. הם לא וויתרו על החיים. הם וויתרו על הכאב. בשבילם זה היה יותר מידי דומה.
הספר הזה גרם לי לכאוב, להרגיש, לבכות, להצטמרר. הוא גרם לי להצטער ולהיזכר. להיזכר בכל אותם הרגעים שבהם העולם נראה לי שחור מידי, כל אותם הרגעים שהכל נראה אבוד. ואז הוא גרם לי להיזכר בגאולה, שבאה בדמות הוריי. שגרמו לי לראות את האור בעולם השחור שדמיינתי לעצמי, שהראו והחזירו לי את התקווה.
האנה לא זכתה לגאולה הזאת. היא אותתה, זעקה לעזרה עד שגרונה ניחר. וזה הרגע שבו הכל היה כבר אבוד. כי כמו שאמרו בספר, זה היה כמו "כדור שלג". זה התחיל, זה לא נעצר בהתחלה והגיע לנקודת השיא, ממנה כבר אין דרך חזרה.
הספר הזה, במובן מסוים לקח לי את התקווה. אבל כמו שהוא לקח הוא גם שתל משהו להשלים את החסר. הוא שתל שם מסר, אותו אני תמיד אשא בליבי- לעולם לא להתעלם מאנשים שזועקים לעזרה, לא לוותר עליהם. אלא לנסות להיות הגאולה שלהם, לנסות להראות להם את האור והתקווה בעולם השחור שלהם.
לכו תקראו את הספר. המסר שהוא משאיר בלב אחרי סיום הקריאה מעורר השראה ואולי, בתקווה, יוכל להציל את חייהם של אותם האנשים שאיבדו את דרכם.
9 קוראים אהבו את הביקורת
9 הקוראים שאהבו את הביקורת
