ביקורת ספרותית על סתת האבן - העיירה פילבקה #3 מאת קמילה לקברג
ספר בסדר

---

נניח שלא היה מדובר בספר שמוגדר מראש כספר מתח. אז הייתי חושבת לעצמי, בסדר, הבה ונקרא כיצד חיים אנשים רגילים בארצות הים הקר והרחוק . אי שם, מעט שמש, חלונות שמבקשים גם אור וגם וילונות ותריסים שיסתירו כל מה שהם עושים. יכול להיות שאז, הייתי מתכווננת אחרת. אבל דייג מעלה גופת ילדה ברשתו, ומאותו רגע, כולם , גם אנוכי, עסוקים בעניין הזה. כל החן שבבריאת דמויות מרתקות שחיות בשכנות ועסוקות בחיי זולתם, כמקובל בקהילות קטנות, כל זה מתגמד מול המרוץ למצוא את הסיבה למותה הילדה וכמובן את מבצע הרצח. וככה, בעצם יצא שהקורא מפסיד פעמיים, ראשית, הדמויות והאירועים שקורים להן מעניינים רק בהקשר לפתרון התעלומה. שנית, התעלומה עצמה ונפתרת באופן שמזכיר בועת סבון נוצצת שמתפוגגת ונעלמת ולא זכרת שלפני רגע זהרה מול עיניך. בשתי מלים, נהניתי להכיר את ההורים, השכנים, הבן השונה שלהם, את השוטרים שיש להם עניינים משלהם שקודמים לחקירה. והתעלומה, תירוץ קלוש לספר על הכפר הקטן פיילבקה. לא חובה.

» ביקורות נוספות של גדפ
» ביקורות נוספות על סתת האבן - העיירה פילבקה #3