ביקורת ספרותית על אבן מקיר מאת מריה ברבל
ספר מעולה

---

"אבן מקיר" הוא רומן מקיף חיים שלמים, מלוטש עד ברק לספר קטן ממדים ומדהים, בתרגומו המצוין של רמי סערי. אין בו מילה מיותרת, אין בו כל ניסיון לעורר רחמים או ליפות מציאות קשה בנוסטלגיה. לכן הספר כ"כ קריא וסוחף בפשטותו(סיימתי בקריאה רציפה אחת). בין דפיו המעטים מקופלת תרבות החיים בכפרים הנידחים של קטלוניה ערב מלחמת האזרחים. נישואי תועלת (ירושות),מקומה של האישה בחברה, חשיבותה האמתית לעומת מקומה המסורתי והיחס אליה (כעבד שאפשר להעבירו מיד ליד, לפעמים). חיי עמל בלתי פוסק מחושך לחושך, והכניסיה הקאתולית שנשים בעיקר ביקרו בה והשפעתה השמרנית שלא עודדה שום שינוי לטובתן ולטובת החברה בספרד. ובנוסף לכל זה, חיי כפר קטן שכל מה שקורה בחיי האחד, גלוי וידוע לרבים והם נוטלים לעצמם את הזכות להתערב ולהביע את דעתם הפוגענית. מתוך המקום הזה, פוגשת קונשה, גיבורת הרומן, את ז'אומה, אהבת חייה. מהפכן, לו היא נישאת. הוא, שלא היה זיווג אטרקטיבי למשפחתה כי לא הביא אתו ירושה, היה מוכן להקריב למענה מחירותו שהייתה מהות חיו למענה. ז'אומה היה לקונשה דמות משמעותית גם מבחינה זו שפתח לה חלון לראות את מציאות חייה מזווית אחרת מזו שחונכה לה. במקום שהעבודה קדמה לאדם ולצרכיו, הוא ידע להגיד לה: "קודם כל אנשים, ורק אחר-כך העניינים". במקום שחשבה שאינה נחשבת כלל ואינה משמעותית אלא אם כן תוכיח צייתנות וחריצות אין קץ הוא לימד אותה להכיר בערכה.
מי שקרא את הספר "כיכר היהלום" של רודוריידה, ימצא את אחותה הכפרית של קולומטה בקונשה. נשים שנשאו על גבן את המלחמה ותוצאותיה, כל אחת בדרכה הצנועה. ספר נפלא, מומלץ ביותר.

» ביקורות נוספות של pen
» ביקורות נוספות על אבן מקיר