ביקורת ספרותית על כלה מאת אורה אחימאיר

---

ספר מרגש ונוגע ללב בו פורשת הסופרת בפני הקורא סיפור חיים שמזכיר לרבים מאיתנו תמונות משפחתיות דומות מימי ילדותנו ועד היום.
אמנם לכל אדם סיפור חיים שונה והתנהלות מעשית אחרת אך שורשי הדברים עצמם נעוצים באותם מקומות מפגש בהם מתחילה ילדותינו ביחוד ביחסים של ההורים בינם לבין עצמם ובאהבתם אלינו. בכל סיפור חיים נמצא אהבת נעורים על כל הכאב הסבל והשמחה שמסביבה למרות שהמקום תמיד שונה.
גם סוף עלילת חיינו די דומה אצל רובנו ולמרות שהזמן והמקום יהיו שונים עדיין תמיד ימצאו בו בעל אשה ילדים נכדים טרגדיות מחלות וגעגועים.
אהבתי את הספר כי מצאתי בו תקווה . הסופרת נתנה לנו להבין שאדם בזמן צערו הנוראי בשעה שמתו מונח לפניו לא מסוגל לראות מעומק יאושו ולו שביב קטן של אור. ובספר החיים נמשכים והכלה האלמנה מתחתנת שוב מקימה בית ויולדת שלושה ילדים.
אמנם הכאב הנוראי לא נעלם אלא נשאר סגור כזיכרון כואב נעול בעמקי לבבה והחיים ממשיכים איתו אך לא נעצרים זו בשבילי הייתה נקודה חשובה לתקווה.

» ביקורות נוספות של חיה
» ביקורות נוספות על כלה