ביקורת ספרותית על המוקצה מאת ג'ון באנוויל
ספר טוב

---

קראתי בשקיקה את הספר כשהעלילה היא הטריגר הראשי אבל לא רק. יש בספר ערך מוסף ספרותי. באנוויל הוא גאון שיודע לספר סיפור על פרטיו השונים מתוך זוית ראיה ביקורתית ובלשון מקורית עם גוון מובהק של הומור. מומלץ בחום!

הדמות המרכזית בספר היא ויקטור - פרופסור להיסטוריה של האומנות, מצפון אירלנד. הוא למד בקיימברידג' בשנות ה-50. הוא מלמד שם מזה כמה שנים וההיכרות שלו עם אחרים שלמדו אף הם בקיימברידג' נמשכת והולכת לכיוונים שונים. ראשית, הוא מחליט שאת החיים יש לחיות במלואם - פירוש הדבר עבורו הוא לעשות משהו משמעותי שישנה את העולם ויטביע חותם עליו. הוא מרגל עבור הסובייטים. שנית, ויקטור חי בחברה שמרנית של גבר שמתחתן עם אישה ומוליד ילדים. גם כאן הוא חייב להרגיש שלא החמיץ משהו. הוא פוגש גברים שונים ומבין שהנישואין שלו אינם אלא מס שפתיים לחברה. כאשר הוא חווה לראשונה מגע מיני עם גבר הוא מבין שהאינטואיציה שלו היא מעל לכל. כהומו הוא חווה ריגושים ורגשות שאילו היה נמנע מכך חייו היו חסרי טעם.

מתוך הכריכה האחורית: המוקצה הוא קודם כל דיוקן של איש מרהיב.... ג'ון בנוויל יצר כאן דמות בדויה שצוברת נפח ושיעור קומה מעמוד לעמוד ומפרק לפרק עד שהיא ניצבת בסופו של הספר לפני הקורא כאחת הדמויות המלאות והמורכבות ביותר בכל הסיפורת המודרנית... המוקצה הוא גם דיוקן של מעמד, ושל תקופה... זו "יצירת מופת קומית מבחינות רבות"...

» ביקורות נוספות של טרי
» ביקורות נוספות על המוקצה