ביקורת ספרותית על תחנה סופית אלג'יר - רומן ריגול דרמתי מרגש מאת מישקה בן-דוד
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 18 במרץ, 2014
ע"י dyona


מיקי שמחוני, בן לניצול שואה, היה קצין בהנדסה קרבית. לאחר השחרור נסע לטיול ביפן. שם הוא פגש בניקי היפה, בת לאב יפני ואם קנדית, והתאהב בה מיד. לאחר ליל אהבה סוער ובלתי נשכח הם הופרדו בכוח על ידי מעסיקיה של ניקי והוא חזר לישראל. מיקי למד בבצלאל ופיתח את כישרון הציור שלו. בתום הלימודים החל ללמד אומנות בתיכון שבח מופת בתל-אביב ובמקביל למכור ציורים לגלריות.

בערב הפתיחה החגיגי של תערוכת ציוריו בגלריה תל-אביבית, מוקף בבני משפחתו, ידידיו ותלמידיו - התרחש הפיגוע הנורא בדולפינריום. בפיגוע נהרגה חברתו דולי שהייתה בדרך לגלריה ואחדים מתלמידיו. הפיגוע ערער את עולמו והוא החליט שאין באפשרותו להמשיך בשגרת חייו כצייר ומורה. עליו לתרום את חלקו בהגנה על המדינה, גם בשל עברו הקרבי וחינוכו בבית שהיה מאוד לאומי. הוא עוזב הכל ומתגייס למוסד.

מכאן מתחילה שורה של פעולות מרתקות אשר, כמובן, אין בדעתי לפרט אותן כאן אלא יהיה עליכם לקרוא אותן בעצמכם. אני יודעת שהסופר מישקה בן-דוד היה בכיר במוסד ולכן התיאורים שלו אמינים והם גם מן המציאות המוכרת לנו מהתקשורת. אי אפשר שלא להעריץ את האנשים האלמונים העושים לילות כימים בסיכול הטרור ומאפשרים לנו חיים נורמלים במדינה שלא עובר יום שבו אויביה אינם מנסים לפגוע בה.

דמותו של מיקי היא עגולה, על החיובי והשלילי שבה וכך גם דמויות המשנה של חבריו ובני משפחתו. דמותה של ניקי היא, לדעתי, יותר מדי מושלמת ולכן פחות אמינה. גם הסוף קצת הוליבודי לטעמי, אולם זה לא פגע לי בהנאה מן הקריאה.

הספר מאוד קריא ומושך ובכך מצטרף ליתר ספריו של מישקה בן-דוד.
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



1 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ