ספר מיוחד.
מיוחד כי הוא שונה מכל ספר מתח אחר שקראתי.
ספר מתח ראשון שבו לא מעניין בכלל אם הסוף יהיה טוב או לא.
סיפור המתח-שהוא בסיס הספר- הזוי במקצת...מהווה חלק מזערי ומסגרת כלשהי לעיקר הספר.
הספר מספר על עיתונאי ישראלי שנופש בניו יורק ואיתרע מזלו להיתקל בקצין איראני האחראי, לא פחות ולא יותר, על פצצת האטום .
המדען האיראני מתביית על הישראלי ומתחנן שיעזור לו לערוק ולהגיע לישראל.
והישראלי שש על הסיפור העיתונאי שנפל לידיו ומחליט לעזור לאיראני. יחד הם פותחים במסע הימלטות והסתתרות ומחפשים דרך להגיע ארצה בחשאי .
כל סוכנויות הביון על הרגליים מחפשות אחריהם אבל הם נעלמים בתוככי השכונות החרדיות ביותר בניו יורק ומבקשים שם את עזרת הקהילה.
בד בבד נפרש סיפורו של האיראני, המשתלב עם סיפור המהפכה האסלאמית. זהו בעצם עיקרו של הספר. דרך סיפור של המדען נגלית איראן של לפני ואחרי מהפכת חומייני
ובתווך סיפוריהם של העיתונאי, איש המוסד, סוכן הסי איי אי ועוד כיד המלך .
הספר מעורר מחשבות על דת, חברה, כפייה ובחירה.
על התאמת הדת לחברה והחברה לדת.
דת (או שמא חברה) שבה המוות הוא מטרת החיים ולכן יש לשמוח בו.
דת (או שמא חברה) שהריגה או השפלה הן במסגרת החוק לכן לגיטימים.
נערות בתולות שחטאו מותרות באונס ואף נדרשות לכך, כדי למנוע מהן להימנות עם בתולות גן העדן.
הספר פותח צוהר למנהג של "ציגה" (או "מידה") -כינוי ל"רעייה קצרת טווח". מנהג איסלאמי מתוחכם למדי שבו גברים נשואים שמסתובבים רחוק מהבית יכולים לשאת להם אישה לתקופה קצרה, ללא מחוייבות אליה, הכל כדי שלא ייכנעו ליצרם,חלילה. סוג של זנות בחסות הדת. הנישואים האלו יכולים לנוע בין יומיים לחודשיים שלאחריהן הגבר חוזר לביתו שמח וטוב לב והאישה...זמינה לנישואים חדשים...
לכל אורך הספר מתערבבים סיפורי היהודים החרדים עם האייתולות האיראניות, פעילי הטרור עם ניצולי שואה.
והכל עם קורטוב של הומור, מתח וריגול.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
