ביקורת ספרותית על עשבים מאת ליילה מיצ'אם
ספר טוב

---

לכל סיפור של יש ז'אנר, ז'אנר מסוים שעל פי כלליו הלא-רשמיים הסיפור כתוב, והסופר צריך להתאמץ בשביל ליצור חוויה שתתאים לאותו ז'אנר. ועל-כן, אי אפשר לשפוט ספר על לא עוול בכפו, הרי כפי שלא ניתן לקשר בין שמיטה ובין הר סיני, לא נשפוט ביצה על חוסר היכולת שלה להתנהג כמו פרח, פטרייה, סל, שעון או ליצן.
"עשבים" אינו מתיימר להיות דרמה סוחטת דמעות, ספר מד"ב עתידני או ספר עיון על מלחמת העולם הראשונה. "עשבים" הוא ספר עלילתי קליל המספר על 3 חברי ילדות, שכולם יתומים, וכנראה בזכות עובדה זו מתחברים. אבל באהבות כמו באהבות, במיוחד כשמדובר במשולש, העניינים מסתבכים, הדרכים מתפצלות, והזמן איננו מרפא את הפצעים.
נהניתי מאוד, דווקא בגלל שידעתי מראש מה אני מצפה למצוא בספר, ומיצ'אם אכן יודעת לכתוב ספרים בסגנון הזה. יש המון ספרים שפונים אל אותו קהל יעד ומנסים להשיג אותה מטרה, אך לא מצליחים. מיצ'אם פשוט יודעת איך לכתוב ספרים מהסוג הזה - ספר שיישאר קליל, קצת מפתיע, לא מעיק, זורם ולא נמרח, ובעיקר מהנה.

» ביקורות נוספות של ronen
» ביקורות נוספות על עשבים