בזבוז של זמן
הביקורת נכתבה ביום שבת, 1 במרץ, 2014
ע"י זה שאין לנקוב בשמו
ע"י זה שאין לנקוב בשמו
אני לא יודע מי עיצב את הכריכה המדהימה והמושכת הזו אבל מה שאני כן יודע הוא שהוא בטח רב אמן בעיצוב כריכות.
אני גם לא יודע מי כתב את התקציר המסקרן והמושך הזה אבל אני יודע שיש לו סיכויים גבוהים בתור אחד ש... הממ, מעצב תקצירים בצורה מרתקת ומושכת עד אובדן שפיות?
אבל מה שכן, אני יודע בוודאות מי כתב את הספר הגרוע הזה (אל דאגה, עכשיו אני רק בשלב חימום) והמישהו הזה הוא בעצם מישהי ששמה הוא קייט אטקינסון.
בתקציר כתוב שהיא גרה באדינבורו שבסקוטלנד. המקום הזה הוא מקום מאוד מיוחד. לא רק בגלל שהוא נורא יפה אלא גם בגלל שג'יי. קיי. רולינג בכבודה ובעצה גרה שם (ויש סבירות גבוהה ששניהן שכנות) אז למה שלא ארצה לקרוא את הספר?
ואם זה לא עוזר, אז כמובן שיש תשבוחות משבחות במיוחד כמו למשל: "אחד מחמשת הספרים הטובים ביותר לשנת 2013" או: "ספר נועז ומעורר מחשבה" ואפילו מישהו שהמליץ לנו לקרוא אותו פעמיים.
אני לא מאמין שבדיעבד האמנתי שהספר הזה הולך להיות יצירת מופת...
כי הוא ממש אבל ממש לא ספר כזה.
אבל בשביל שלא תצא לי זמאטוחה אחת גדולה, אתחיל לספר לכם על הספר עצמו: בלילה קר ומושלג אחד, נולדת תינוקת ושמה אורסולה טוד. יש לה איזו בעיה בריאותית, אך רופא המשפחה שלה מציל אותה ומאז היא חיה באושר ועושר ללא שום תקלות עד שנת 1914 כשימלאו לה 4 שנים...
בגיל 4 היא הולכת עם מישהי ששמה פמלה לים (בבקשה אל תשאלו אותי מי זאת כי אני בעצמי עדיין לא הצלחתי למצוא את התשובה) ואז (איזו הפתעה) מגיע גל גדול ו... היא טובעת.
ומתה בפעם הראשונה.
רצוי שתדעו שהספר הזה בנוי בצורה של תקליט שנתקע ואז נאלץ לחזור להתחלה.
במשך כל הספר הזה עם הכתיבה המתחכמת ובעלת ההומור הבריטי שאמור להצחיק (אבל הוא לא מצחיק), תיאורים מוזרים כמו: "ריאות קטנות, כמו כנפי שפיריות שלא מצליחות להיפרש באטמוספרה הזרה" (ותאמינו לי, יש יותר גרועות. פשוט שכחתי לסמן אותם), עם העלילה המשעממת והנמרחת שכאילו חוזרת על עצמה שוב ושוב (לא כאילו. באמת) ודמויות לא מעניינות בכלל (ואפילו שנואות) שלאף אחת מהן לא הצלחתי להתחבר (ואפילו היו כמה דמויות שאני עדיין לא מבין מה תפקידן בסיפור. ואין מה לעשות, ככה זה כשיש כל כך הרבה דמויות. נוצר בלאגן גדול), במשך כל הספר הזה, אורסולה מתה וחוזרת לחיים שוב ושוב. זה נמאס באיזשהו שלב.
לפיכך הסקתי שגם מעצב הכריכות שלנו ומעצב התקצירים נאלצו לקרוא את הספר הזה, הם לא רצו להעליב את קייט, אמרו לה שהוא יפה והיא ציוותה עליהם לעצב כריכה ותקציר מעניינים כדי שימשכו את הקורא (כנראה גם היא הטילה ספק בעצמה) וכדי שכל קורא יקנה אותו, יבזבז עליו 98 שקלים ואפילו לא יהיה לה אכפת בכלל אם הם יזרקו אותו אחר כך לעזאזל כי היא כבר מאוד עשירה ומכל האנשים שקנו אותו, יש לה כבר 98,000,000 שקלים בכיס ואין סיבה לדאגה!
מזל לפחות שהוא לא רב- מכר של הניו יורק טיימס...
לסיכום, אם הייתי מת ואז היתה לי האפשרות לחזור לחיים, אז הדבר האחרון שהייתי רוצה לעשות הוא לקרוא שוב את הספר "חיים ועוד חיים" (לא תודה, הספיק לי כבר לקרוא את 50 העמודים הראשונים.)
לכל מי שרוצה (למרות האזהרה שלי) לקרוא את הספר בכל זאת, מוזמן. רק אחר כך שלא יגיד שלא אמרתי (ועדיף שיררשום לו ביקורת קוטלת שאף אדם אחר לא יעשה את הטעות שהוא עצמו עשה וכך הלא בשרשרת עד שכולם יבינו)
זשל"ב.
21 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 4 שנים)
תודה, פרפר צהוב!
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 4 שנים)
קטילה מצויינת, זשל"ב.
|
|
|
תות :>
(לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
.
שמחה שאהבת את הגלידה D:
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
יאמי!
ואת כל כך צודקת... |
|
|
תות :>
(לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
.
חיים + חיים + חיים + חיים = מסכת יסורים עבה לקורא ולגיבור.
אפילו מהמשוואה הפשוטה הזאת אפשר להבין את העלילה שחוזרת על עצמה שוב ושוב ושוב ושוב עד שלקוראים כנראה ימאס והם יצרחו "חלאס!" או יקרעו את הספר... אהבתי את הביקורת, זשל"בית כרגיל, מצחיקה כרגיל, מיוחדת... מה עוד אפשר לבקש? את הלייק שלי אני נותנת בשמחה ואפילו מפנקת עם כדור גלידה מזמר שחוזר לחיים עד שימאס לך ^-^ |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
|
|
|
אורגת הדיו
(לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
אתה משעשע אותי.
זה נחמד. אני ממש צוחקת ממה שכתבת. אני אוהבת לצחוק.
קדימה, למה לא? רעיון מעולה! XD |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
אני מוצא רק טוב מהתגובה הנפלאה (לכשעצמה) הזו!
תודה רבה רבה רבה :) האמת היא שאם אני חושב על זה קצת, גם כל התודות נמאסו עליי... מה דעתך לפתוח קבוצת תמיכה ל'מכורי מחמאות' שרוצים להגמל? ^^ |
|
|
אורגת הדיו
(לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
אתה יודע, אני כבר לא יודעת איך להגיב על הביקורות שלך.
נמאס לי כבר מהמחמאות הרגילות - גם כי הן כבר יצאו לי מכל החורים, וגם כי הן לא מספיק מרשימות בשביל הביקורות שלך. לביקורות שלך מגיע יותר מזה.
אז אני חושבת שאין לי מה להוסיף, ובגלל שאתה באמת חכם - אתה תבין למה אני מתכוונת בתגובה המבולבלת הזו. ואני יודעת, שבכל דבר, אפילו מהתגובה המשונה ביותר (שנכתבת ברגעים אלו ממש) בעולם, אתה תדע למצוא משהו טוב. כל הכבוד. |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה לכולכם על המחמאות וההזדהות ואני בהחלט מתפלא מהאיחור. הוא לגמרי הפתיע אותי :))
|
|
|
נתי ק.
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
מעצב תקצירים - אהבתי:-)
אם המשפט שנתת כדוגמא (זה עם הריאות) מייצג את רוח הספר, אז המצב באמת קשה...
|
|
|
אהוד בן פורת
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
זשל"ב, אני בדרך כלל לא אוהב שקוטלים
ספר כזה או אחר, ובמקרה זה שלא קראתי את הספר לא אוכל לומר אם אתה צודק או לא, אבל מה שכן הקטילה שלך היא עם טעם ואני מתכוון למשפט כמו: "הספר הזה בנוי בצורה של תקליט שנתקע ואז נאלץ לחזור להתחלה". אני בהחלט נהנה לקרוא את חוות הדעת שלך.
|
|
|
אריאל
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
ביקורת טובה אבל לא מספיק.
הספר הזה הוא אכן בזבוז של זמן (לצערי לא קראתי את הביקורות לפני שלקחתי אותו).
קראתי אותו עד העמוד האחרון בתקווה לאיזו התגלות - ואין. אורסולה טוד היא האישה הכי פחות סימפטית שקראתי עליה (כולל כל המכשפות הרעות של כל הזמנים). אני נשבע שבפעם הבאה שהסופרת מתארת לנו את הלידה אני מנסה להיכנס לתוך הספר, לרצוח את סילבי בדם קר ולעצור את הויה דולורוזה הזאת לפני תחילתה. סילבי לא תיוולד מחדש, נכון? וכן, אני יודע שזה מגוחך, אבל מהרגע שבו קראתי את הקטע הטיפשי ההוא על ישראל אני לא לוקח יותר ספרים של אטקינסון. מי שלא יודע לקרוא נכון מצבים, לא יכול לכתוב עליהם. |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
מבין לגמרי. את גאונה! את מצוטטת לי את הביקורות וזה כל כך מדהים! זה הופך את הביקורת לקליטה ומגניבה יותר!
תודה (: |
|
|
שונרא החתול
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
זשל"ב, אני לא יודעת מי צילם את התמונה המפחידה והנוראית הזו שלך,
אבל מה שאני כן יודעת זה שהוא בטח איש מפחיד ונוראי ושהוא גם קצת ערמומי ועצלן או קצת פחדן, כי מה שקרה זה שביקשו ממנו לצלם מישהו מפחיד ונוראי, ובגלל שהוא ערמומי ועצלן הוא לא התאמץ ולא יצא החוצה לחפש אנשים מפחידים ונוראיים, או שבגלל שהוא פחדן הוא לא יצא החוצה לחפש אנשים מפחידים ונוראיים כי הוא בטח פחד שאם הוא יחפש הוא גם ימצא וזה יפחיד אותו. אז מה שהוא עשה בעצם, בגלל שהוא עצמו איש מפחיד ונוראי וגם ערמומי ועצלן או איש מפחיד ונוראי וגם פחדן, זה שהוא פשוט צילם את עצמו.
אני גם לא בטוחה שאני יודעת מי בחר לך את השם המסקרן והמושך הזה, זה שאין לנקוב בשמו, אבל אני יודעת שיש לו סיכויים גבוהים בתור אחד ש... הממ, בוחר שמות בצורה מרתקת ומושכת עד אובדן שפיות? אבל מה שכן, אני יודעת בוודאות מי כתב את הביקורת המצוינת הזאת (אל דאגה, לא צריך חימום) והמישהו הזה הוא בעצם מישהו. מישהו שאין לנקוב בשמו. רגע, אז אני יודעת או לא יודעת? זשל"ב, אומרים שחיקוי הוא הצורה הכנה ביותר של מחמאה. ובגלל שאני יודעת שאתה חכם אתה בטח מבין למה כתבתי את זה. |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
וואו תודה. לא ידעתי שאני כזה אדם משפיע 0.0
בכל מקרה, אני רוצה שתקראי את הספר הזה. לאו דווקא בגלל שאני רוצה שתראי כמה אני צודק אלא בגלל שלכל אחד יש טעם משלו ויש מצב שאת תאהבי (: |
|
|
תמר.
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
אוף. נורא רציתי לקרוא אותו ועכשיו קצת יצא לי החשק.
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
אה להשוויץ מותר מדי פעם
|
|
|
no fear
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
זה בסדר, תכל'ס אמרתי את זה כדי להשוויץ XD
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
אה בדקתי. פנומונלי זה מצויין.
תודה רבה ^^ |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
אני די מתבייש להגיד את זה אבל... מה זה פנומנלי?
|
|
|
no fear
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
קטילה פנומנלית!
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
אוקיי.
|
|
|
נצחיה
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
קייט אטקינסון כותבת ספרים ברמה שונה של איכות.
מחלקם מאוד נהניתי, מחלקם ממש לא. תודה על האזהרה, אבל נראה לי שבכל זאת אתן לזה צ'אנס.
|
|
|
חגית
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
כבר קניתי. מן הסתם אקרא...מקווה שאצלי הזמן יעבור בנעימים יותר.
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
אוקיי יעל, מקווה שתהני ^^
ולכל אחד יש טעם משלו. פרשתי בעמוד 100 לידיעתך והסיפור לא נהיה מעניין. |
|
|
Polly
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
אני דווקא מאד אהבתי את הספר.
אמנם לקח לי כ80 עמודים להיכנס לספר ולהגיון הפנימי שלו, אבל אחר כך הספר נהיה מצוין. חבל שפרשת בתחילתו ולא נתת לא צ'אנס. המשך חייה של אורסולה, יחד עם מה שעבר על אירופה באותן שנים, הופכים יחד לסיפור (או הרבה סיפורים) מרתק.
נ"ב: פמלה היא אחותה הגדולה נ"ב 2: יעל, נראה לי דווקא שתאהבי :) |
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
היום אתחיל לקרוא אותו, כנראה.
אבל לעולם לא אומר שלא הזהרת...
|
21 הקוראים שאהבו את הביקורת
