ביקורת ספרותית על חיים ועוד חיים - משפחת טוד #1 מאת קייט אטקינסון
ספר טוב

---

חיים ועוד חיים הוא שני ספרים במחיר של אחד. מצד אחד רומן היסטורי מעולה, בריטי עד העצם, מעין אחוזת דאונטון בדפוס.(מירב, לתשומת ליבך) קייט אטקינסון מעוררת לחיים באופן מרשים ביותר את החיים בבריטניה במחצית הראשונה של המאה העשרים. הסצנות המתארות את אימי הבליץ בלונדון היו מן הטובות שקראתי מסוגן. מעדן אמיתי לחובבי הדרמות המשפחתיות ההיסטוריות, הרצופות ציטוטים ספרותיים, הומור דק ואנדרסטייטמנט אנגלי משובח.

אבל, וכאן מופיע אבל גדול, הספר הוא גם מופע אור-קולי, ניו אייג'י, פילוסופיה/פסיכולוגיה בגרוש מופרך לחלוטין. קייט אטקינסון לא הסתפקה ברומן ההיסטורי שלה ועשתה ממנו מין שעטנז מופרך של היסטוריה חלופית/מסע בזמן מיותר ומגוחך לחלוטין. גיבורת הספר, אורסולה טוד, נהנית או אולי סובלת מגורל מיוחד וכלל בלתי מוסבר. היא זוכה לחיות את חייה שוב ושוב כאשר היא לא זוכרת את חייה הקודמים, אך יש לה מעין תחושות של דז'ה וו, המזהירות אותה ומכוונות אותה לבחירות ומסלולים אחרים. אחדים ממסלולי חייה של אורסולה קצרים ואחרים ארוכים יותר. היא תמיד נולדת באותן נסיבות ולאותה משפחה, אך היא מבצעת בחירות שונות המשפיעות על גורלה.ובין שאר עלילות המשנה, מופיע אפילו קו עלילה אחד של מה היה קורה לו היינו הורגים את היטלר בזמן. זה היה יכול להיות תרגיל אינטלקטואלי משעשע, אך לעניות דעתי הוא פשוט מיותר. לשם מה הגימיק? כדי להוכיח שוב ושוב שהכול צפוי והרשות נתונה? שהבחירה, כביכול, בידינו אך התוצאות שלה אינן צפויות? המשורר רוברט פרוסט כבר עשה את זה בשיר שכולנו למדנו לבגרות...

גברת אטקינסון היקרה, לא חייבים להיות מתוחכמים בכוח, אפשר, מותר, ואפילו רצוי לכתוב רומן היסטורי מסורתי, כמו פעם, עם דמויות אמיתיות ואנושיות, שנולדות ומתות, בדיוק כמוך וכמונו, פעם אחת בלבד. וגם זה לפעמים יותר מדי.

» ביקורות נוספות של שין שין
» ביקורות נוספות על חיים ועוד חיים - משפחת טוד #1