ביקורת ספרותית על חיים ועוד חיים - משפחת טוד #1 מאת קייט אטקינסון
ספר טוב

---

אנחנו תוצרי ההחלטות שלנו. מליארדי צמתים קטנים בחיים, בהם אנחנו חייבים לבחור כיוון, ולא נותנים על כך את הדעת. משבחרנו כל הכיוונים האחרים מתבטלים, וגורלינו וגם "האישיות" וההתנהגות שלנו נקבעים. הבחירות האלה ותוצאותיהן הן נושא הספר הזה.

אטקינסון בוראת לגיבורתה חיים ועוד חיים. בכל צומת כזו היא בוחנת איך תתפתח הגיבורה, אם תלך בכיוון הזה, ואיך יתפתח הסיפור - שלה ושל האחרים - במצבים משתנים. הגיבורה היא תמיד אורסולה, שנולדה כבת שלישית למשפחה אמידה, לה אחות ואח אהובים (תמיד) ועוד שני אחים. קוי הסיפור השונים של אורסולה, משנים לא רק את סיפורה, גם את אישיותה ואת הדרך בה תגיב ותתמודד, וכמובן משנים גם את סביבתה ומשפיעים על אנשים נוספים. אטקינסון מעמידה אותה בנסיונות ובוחנת את ההשפעה עליה ובוחנת גם את השפעת האדם הבודד על סביבתו הקרובה וגם הרחוקה.

הכתיבה של אטקינסון נפלאה. העלילות בספר הזה מרתקות ברובן, מאירות את תחילת המאה העשרים בבריטניה, בעיקר את תקופת מלחמת העולם השנייה שם ובגרמניה. דמותה של אורסולה אמינה ומשכנעת בכל העלילות בהן לקחה חלק (אולי חוץ מהקטע המופרך על היטלר, והקטע המיותר על ישראל...) לונדון בתקופת הבליץ מתוארת בצורה אותנטית, וכך גם ברלין. הבריטים זכו (שוב!) להערצתי על הדרך בה התמודדו עם הפצצות והרס בלתי פוסקים, באומץ של אנשים פשוטים, שאין להם ברירה אלא לשרוד ואם כבר לשרוד - לעשות זאת בצורה המביאה כבוד לאנושיות.

אהבתי מאד את הספר, המתאר באמצעות הפטנט של פנייה שונה בצמתים את הסיפור האפשרי של כולנו - אם אפשר היה להתנסות ביותר מהחלטה אחת. הגדולה של הסיפור היא שהוא אינו מביא ברירה "יותר טובה" באחת מאפשרויותיו. הוא מתאר פשוט חיים, בכל אחת מהברירות הנבחרות. הספר דורש קצת הסתגלות לרעיון היצירתי של הסופרת, אבל מתגמל את הסבלנים, ובגדול. "הזמן" אומרת אורסולה "אינו מעגלי. הוא פַּלִימְפסֶסְט" (כלומר הקלף שנמחק כדי לכתוב עליו טקסט חדש, כשהטקסט הישן מתבלט מתחת לטקסט החדש).

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על חיים ועוד חיים - משפחת טוד #1