את הספר הזה סיימתי במהירות יחסית משום שהקריאה בו הייתה שוטפת וקולחת, מה שמהווה את אחד מיתרונותיו הגדולים. זהו הספר הראשון של סווארופ אותו אני קורא - את נער החידות ממומביי טרם קראתי, צפיתי רק בסרט.
גיבורת העלילה היא סאפנה סינה אשר מתגוררת בדלהי ועובדת בחנות לממכר מוצרי חשמל. היא אישה קשת יום אשר שרשרת אירועים במשפחתה דוחפת אותה עמוק אל מרוץ העכברים של ההישרדות הכלכלית בכלל, ובקרב אנשי הקסטות הנמוכות בהודו - בפרט. יום אחד, בעת ביקור במקדש של האל הקוף האנומן (אחד מגיבורי אפוס הראמאיאנה, אחת מהיצירות הספרותיות החשובות בהינדואיזם, יחד עם המהאבהארטה), היא פוגשת במיליארדר וינאי מוהאן אצ'ריה העומד בראש קונצרן הודי ענק. הואיל ואין לו יורש, הוא מציע לה להפוך למנכ"לית הקבוצה, בהנחה שתעבור כשבעה מבחנים בכישורי חיים שונים אשר ילמדו אותו האם היא כשירה לתפקיד. בעוד שההצעה נראית הזויה ותלושה מהמציאות, נחתם לבסוף חוזה בין השניים ומכאן ממשיך הסיפור כאשר כל פרק מוקדש לאחד המבחנים הבודקים, כל אחד בתורו, יושרה, אומץ, תושיה, ראיית הנולד, יכולת הכרעה ולבסוף גם חכמה. תוספת קטנה מההתרשמות שלי – במבחן האחרון היא מאותגרת גם ביכולתה לגייס תושייה, לא פחות מחכמה. משום מה, ברמה האסוציאטיבית, זה הזכיר לי את מבנה הספר של מאיה ערד "שבע מידות רעות" בו כל פרק מוקדש למידה רעה אחרת...
במהלך המסע בין המבחנים, אנו נחשפים להודו שמזכירה לא מעט את זו של נער החידות ממומביי. שחיתות שלטונית, ניצול ילדים, סחר באיברים, אלימות ברחובות, קודים שבטיים המאפשרים התנהלות נפשעת בתוך המשפחה, הרצון של בני המעמדות התחתונים במסגרת הריבוד החברתי ההודי לחיי זוהר ועוד. הספר מדגים בפועל את הלחץ הקיים על מעמד הביניים של הודו המודרנית – שכבת הביניים המורכבת ממרבית העם ונקראת – "וואישיה" שהוא השלישי במדרג החברתי המרובד ובו נכללים הסוחרים, האיכרים, הרוכלים ובעלי המקצועות החופשיים, הללו "ממוקמים" מתחת למעמד הלוחמים ומעמד הכוהנים.
אנו מקבלים גם הצצה לדלהי "של מטה", ליום יום של תושביה קשי היום, לעומת הקיצוניות מנגד של עושר בלתי נתפס של השכבות המבוססות באוכלוסיה, וזאת בתיבול רעש הריקשות, השווקים, הצפיפות ברכבת התחתית ובאוטובוסים, הקניונים החדשים אל מול האזורים הישנים, ההמולה, הססגוניות והריחות.
במהלך הפרקים ועם התקדמות העלילה, אנו נחשפים למאורעות העבר בחייה של סאפנה אשר הביאו אותה למצבה הנוכחי וכן למטען רגשות האשמה שהיא נושאת בקרבה. במקביל, אנו מבינים גם כי חייו של אצ'ריה המליארדר אינם פשוטים כלל וכלל. גם הוא סבל מאובדן במשפחתו ומסתבר כי אחד היריבים הגדולים ביותר המאיימים על האימפריה שבנה, הוא לא אחר מאחיו התאום העומד בראש קונגלומרט גדול לא פחות מזה שלו. מאבקי שליטה ואגו אינם כנראה נחלת המערב בלבד.
העלילה מתפתחת בשני צירים, האחד הוא המבחנים והמסרים הפילוסופיים אשר בצידם, אם כי ניתן שם מקום רב לצירופי מקרים, עד רמה העלולה לטעמי לערער את אמינות זרימת הסיפור. השני הוא כספר מתח לכל דבר וענין. מסתבר כי הפתרון של העלילה מורכב מאד אך בסופו של דבר גם מפתיע ביותר, ברמה שהקורא לא היה מצפה לה.
הספר מהווה חשיפה לאלמנטים בהינדואיזם. בביקורה של סאפנה במקדשו של האל הקוף האנומן, היא למעשה פונה לבקש את עזרתה של האלה דורגה. במקדשים ההינדיים יש מקום ליותר מאל אחד והיא פונה לפסל של דורגה הנמצא בתוך המקדש של הנומאן. האלה מייצגת את האנרגיה הנקבית הקוסמית (שקטי) ושמה נגזר מהמונח הסנסקריטי "דורגהא" – בלתי מושגת. אל הפיל גנשה, הלא הוא האל הפותח את המעברים, סולל את הדרכים להתקדם בהם ומתיר את הקשיים שבדרך (הוא מגיע כאחד מצמד, בדרך כלל עם האל עכברוש). מושג ה "גורודקשינה" שהוא המתנה שיש לתת למורה – נגזר מהעת העתיקה בה במסגרת פולחן הקורבן, היו המקריבים (אשר נמנו על אנשי מעמד הלוחמים והשליטים – הקשטריה) נותנים מתנה לכוהנים, בדרך כלל הייתה זו פרה חולבת. המושג נקשר למערכת היחסים הכלכלית שנוצרה בין מעמד הלוחמים לכוהני הדת, הברהמינים, אשר הובילה גם למערכת יחסים של "תן וקח" ולתלות פוליטית.
ההינדואיזם, כמו גם הבודהיזם אשר החריג עצמו ממנו, עוסקים רבות במוות. לשיטתם של מגוון האמונות והמסורות הנמצאות תחת קורת הגג של ההינדואיזם, אין באמת מוות כי אם שינוי צורה, איחוד עם התודעה הקוסמית ולידה מחדש במסגרת הסמסארה – מעגל המיתות והלידות החוזר על עצמו. כל עוד לא השיג האדם שחרור (מוקשה), אזי הוא נדון להמשיך ולהיות חלק מהמעגל הנצחי הזה. ולמרות זאת, מסתבר כי ההינדים אינם משוחררים מהאבל, מהכאב על המת ומתחושת האובדן שבאה עימה.
מילה על הסופר, ויקאס סווארופ – נולד בעיר אללהבאד בשנת 1963 ועסק בדיפלומטיה בעת שירותו במשרד החוץ ההודי. כתב את רב המכר הבינלאומי "נער החידות ממומביי" אשר זכה בפרסים רבים – גם הספר וגם הסרט. תרגום הספר מאנגלית – דנה אלעזר-הלוי, הוצאת אחוזת בית.
