ביקורת ספרותית על מקוללים - מקוללים #1 מאת ג'וזפין אנג'ליני
ספר טוב

---

חייבת להודות, שניגשתי לספר בתחושה של איכס.
פשוט כמשמעו, קראתי את התקציר, התבוננתי בכריכה ועלתה בי תחושה של מיאוס.
אין מה לעשות, נמאס מאותם הספרים על הנערה שמתגוררת באיזור נידח, מרגישה שונה אך מדחיקה את זה ו(כמובן) מתאהבת בנער המסתורי שמגיע לעיר.
אבל, למרות הכל, התחלתי לקרוא. ומעמוד לעמוד כך יותר ויותר אהבתי את זה. אהבתי את זה כל כך, שהייתי חוזרת על פסקאות שלמות וקוראת אותן שוב. ושוב. ושוב. כי זה פשוט לא נמאס.
שלא תבינו לא נכון, הספר לא ברמת כתיבה נורא גבוהה, הדמויות לא מאוד מפותחות והעלילה לא גאונית או עמוקה במיוחד.
אבל הספר סוחף, מותח וקולח. הוא פשוט כיפי. מאוד קל להזדהות עם הדמויות ולמצוא מקבילה לכל אחת מהם מהעולם האמיתי, שלנו.
לא כל כך אהבתי את הסוף והתחושה הייתה שהסופרת רק ניסתה לדחוף במכוון עוד בעיות בשביל סדרה שלמה.
בקיצור, ממש נהניתי לקרוא את הספר, ואני חושבת שלפעמים, זה קצת נחמד לקרוא ספר סתם ככה, בלי לחשוב יותר מידי.

» ביקורות נוספות של תמר.
» ביקורות נוספות על מקוללים - מקוללים #1