ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 12 בינואר, 2014
ע"י בנצי גורן
ע"י בנצי גורן
לפני כשנתיים, עת הייתי בחופשה בלונדון, עליתי יום אחד על הסנטרל ליין של הטיוב (הקו האדום) ונסעתי למזרח העיר. כשירדתי בתחנת רחוב ליברפול, משך את תשומת ליבי פסל המציג את דמויותיהם של כמה ילדים עם מזוודות, ילדה אחת עם בובה וכל אחד מהם מביט לכוון אחר. כשהתעניינתי התברר לי כי הפסל נועד להנציח את אירועי וילדי הקינדר טרנספורט. מתברר כי בשנים 2006-2008 הוצבו פסלים דומים גם בברלין, בוינה ובגדנסק.
זהו הפסל בתחנת ליברפול:
http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/3/31/Kindertransport-Meisler.jpg
לאחר אירועי "ליל הבדולח" משפחות רבות היו מוכנות להיפרד מילדיהן ולשלוח אותם לבד לכל מקום שגרמניה הנאצית לא שולטת בו, בתקווה שיתאחדו עם משפחותיהם לאחר המלחמה שכבר היה ברור שעומדת לפרוץ.
בשלב זה התעורר הצורך למצוא מדינות שיהיו מוכנות לקבל את הילדים. פעילות דיפלומטית התנהלה בכל רחבי העולם בעניין הפליטים. מדינות כמו צרפת, הולנד, שווייץ ועוד, היו מוכנות לכך בתנאי שמדובר בקבלת כמות קטנה של ילדים.
בבריטניה לחצו הארגונים היהודיים על הממשלה כדי שתכניס כמה שיותר ילדים יהודים פליטים לבריטניה. בישיבה שהייתה ב- 21 בנובמבר 1938 (לאחר ליל הבדולח) קיבלו הארגונים היהודיים אישור להכניס ילדים יהודיים רבים לבריטניה, ולאפשר להם לשהות בבריטניה במעמד מהגרים-במעבר. האבסורד הוא שהייתה זו בדיוק אותה בריטניה אשר אחר כך חסמה את חופי הארץ בפני פליטי המלחמה וניצולי השואה אשר ניסו להגיע לכאן.
הספר "נערה מברלין" מספר את סיפורה של משפחת קליין בברלין של סוף שנות ה-30 וממשיך עם סיפורה של רוזה, הבת האמצעית של המשפחה, אחת מילדי הקינדר טרנספורט אשר נפרדה ממשפחתה בגיל 15 וכמו ילדים רבים אחרים לא שבה לראותם עוד לעולם. הספר כתוב נפלא ומתאר היטב את קשיי הקליטה של נערה מתבגרת (בעלת עוצמות נפש בלתי רגילות) בארץ זרה ובמשפחה זרה. אני מניח שזהו לא רק סיפורה של רוזה קליין אלא גם של רבים אחרים. פרט לכך יש בסיפור גם קצת רומנטיקה, עיסוק ביחסי הורים – ילדים ותיאורים של לונדון תחת הבליץ של חיל האוויר הגרמני.
ספר מצוין, כתוב נפלא והסיפור ההיסטורי שהוא מספר חזק יותר מכל דבר. הייתי אומר אפילו ספר חובה לכל מי שמתעניין בתקופה הזו ורוצה להכיר עוד פרק בהיסטוריה של העם היהודי.
32 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
משה
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
ב"ה
בנצי "בגללך" אקרא את הספר תודה |
|
|
בנצי גורן
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
תודה טוביה, אחפש את הספר.
עדיין לא יצא ספר על חסיד אומות העולם היפני צִ'יאוּנֶה (סֶמְפּוֹ) סוּגִּיהַארַה אבל כדאי להכיר גם את הסיפור שלו.
|
|
|
tuvia
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
היי בנצי,
סיפור מרגש מאיין כמוהו.
עכשו כדי להוסיף לסיפור ההיסטורי. יצא ספר בשם : פולי מאת מייקל סמית. פולי היה פקיד המחלקת הוויזות בשגרירות הבריטית בברלין. אבל הוא היה בעל תפקיד נוסף- נציג הבכיר של הביון הבריטי. בשש השנים מאז שהיטלר עלה לשלטון תוך סיכון עצמי רב ובניגוד להוראות, הוא סיפק אלפי אשרות יציאה מגרמניה ליהודים שהצליחו לצאת מגרמניה לפני שהמלכודת נסגרה עליהם. שיא פעולתו היה בארגון הקינדר טרנספורט מפרג ללונדון. אלפי ילדים יהודים צ׳כים הצליחו לצאת מצ׳כיה לפני כיבושה על ידי הנאצים. פרנק פולי הוכר כחסיד אומות העולם. סיפור המשך לסיפור שלך אבל מצד אחר. שבוע טוב לכולם טוביה |
|
|
בנצי גורן
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
תודה אוקי.
|
|
|
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
בנצי, נושא מרתק. בשפהאוזן (מובלעת שוויצרית בגרמניה) מוצב פסל שמזכיר את אותו הפסל שבתחנה בליברפול, ייתכן שמדובר ב"פסל אח". ביקורתך נהדרת, כרגיל :)
|
|
|
בנצי גורן
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
תודה אנקה.
אני בטוח שהסיפור שלה מרתק.
צריך להזדרז כי הזמן לא עובד לטובתנו בענין הזה. |
|
|
אנקה
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
ביקורת מרתקת.
אמא של חברה טובה שלי היא אחת מילדי הקינדרטרנספורט, היא הועברה בגיל 4 מוינה לליברפול וחיה שם עם משפחה יהודית מסורתית 10 שנים. אחרי זה היא התאחדה עם הוריה ששרדו את השואה כאן. היא נשארה בקשר טוב עם ההורים המאמצים וגם עם הילדים של אותה משפחה עד היום. זה היה מעניין מאוד לשמוע את הסיפור מפיה אבל עד כה לא יצא לי. רק חבל שהזמן מתקצר לכולנו ולא תמיד מספיקים לשמוע או להנציח את הכל.
|
|
|
אפרתי
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
בעלה של אמי שנפטר לפני חודש וקצת (אבי נפטר לפני 23 שנה) היה מילדי הקינדרטרנספורט, ולכן
אני מרגישה קשר רגשי לסיפור.
|
|
|
בנצי גורן
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
תודה חני. מחכה לקרוא את רשמייך מהספר.
|
|
|
חני
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
בנצי מרגש....
לא ידעתי ששלחו את הילדים ככה סתם,הישרדות ואומץ היו תמיד מנת חלקנו .ביקורת יפה הספר כמובן מחכה לי בסבלנות שאקרא אותו על המדף.
|
32 הקוראים שאהבו את הביקורת
