ביקורת ספרותית על נערה מברלין מאת ג'ייק ווליס סימונס

---

לבד בברלין זה לא - אבל לא זוכר ספר אחר שקראתי כל כך מהר בתקופה האחרונה.

אני יושב באוטובוס קורא את הספר הפצצות שנופלות על אנגלייה ההרס המלחמה ולא מבין איך אנשים (לא יהודים - פשוט בריטים) הצליחו להחזיק ככה...להמשיך ללכת לעבודה לימודים ובכלל לנהל חיים כשלפתע האזעקה עוצרת את מרוץ החיים - כולם יורדים שוכבים מתכופפים מביטים למעלה לחפש את היירוט או מניחים ידים על הראש וקוברים א המבט באדמה אבל אחרי דקה שומעים את הבום וכולם ממשיכים הלאה (עבודה, לימודים....) ואני קולט שלכל דבר מתרגלים והכל יחסי. ואם פה במרכז אנחנו לא מבינים איך חיים באשדוד - באשדוד בטח לא מבנים את האשקלונים שהם מבחינתם לא מבינים את המטורפים מזיקים וכרמייה......

אפשר לחלק את הספר לשני חלקים - החלק הגרמני והחלק האנגלי.

החלק הגרמני זה החלק שאנחנו בתור יהודים וישראלים מכירים כל כך טוב - החלק שישר נוגע בנו מכאיב לנו. אתה נשאב לסיפור מזדהה עם הדמויות - אותן דמיות יהודיות שלמדנו עליהם בבית הספר, אנשי מעמד הביניים+ בגרמניה שרצו להיות גרמנים אבל הגרמנים לא נתנו להם - ומבין טוב מאוד על מה אנחנו נלחמים ולמה אחרי הכל תמיד נמשיך להתאחד כאשר הצרות נוחתות עלינו.

המעבר לאנגליה שם משנים קצת פאזה - וזה הופך לסיפור התבגרות בצל המלחמה.....כבר לא קשור כל כך ליהודים - פשוט פליטים. אבל כן סיפור מרתק למרות שהמרווחים גדולים מדי - מלחמות מהוות תמיד תפאורה טובה.

התקווה שלנו בתור ישראלים ויהודים - שבסוף יעלו לארץ ואז ייסגר המעגל. זה לא מתרחש לא בגלל שהסופר לא רצה סוף טוב - פשוט כי לנו מנקודת המבט הישראלית זה נראה סוף טוב (אבל כנראה שרק לנו)

ומשהו קטן ואחרון לפני סיום משהו שאני מבין עכשיו. שאני שגדלתי על הסיפורים, שידעתי שלסבתא היו שבעה אחים שלמוכר בקיוסק היה מספר על היד ואמא הקפידה לקנות ממנו כי "הוא עבר כבר מספיק" ברור לי שספרים על התקופה הזאת תמיד יעוררו בי משהו אבל מה לגבי דור ההמשך? צריך להתעקש על זה - או אולי זה רק טוב שהזמן יעשה את שלו?

» ביקורות נוספות של אלף
» ביקורות נוספות על נערה מברלין