ביקורת ספרותית על עונת העצמות מאת סמנתה שאנון
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 6 בינואר, 2014
ע"י S-E-5914





הנערה כמעט שבוע כבר לא קראה ספר, בית הספר העמיס עליה. ואז מתוך שעמום שלך כמה דקות היא התבונה במדף הספרים, היא סדרה אותם בראשה על פי גודלם החיצוני, בין הספרים הגדולים עמד לו בין ספרים "עונת העצמות". הנערה בלי כל מחשבה קמה ממיטה, לקחה את הספר והחלה לקרוא בו.


היוש!! מה קורא?
4 ימים לקח לי קרוא את הספר הזה – לא ממש אני. אבל להתחשב בזה שהיה לי יום הולדת באמצע *מזל טוב לעצמי :) * והיית עסוקה עם כל המסיבות – פעם עם חברות, פעם עם משפחה מצד אמא, פעם מצד אבא, פעם רק אני ההורים והאחים – בקיצור, זה בסדר אחרי הכל.
אז אנשים לביקורת המשיכו לקרוא.

ה – ב – י – ק – ו - ר – ת – !

כמו בכל ספר שאני מתחילה לקרוא, אני בוחנת את הכריכה מנסה להשיג ממנה ממצאים, רמזים, משהו. בחלק עליון של הכריכה יש פרח ובתוכו עוגן שרק לאחר מכן הבנתי מהו (העוגן בנפרד והפרח בנפרד). מהפרח יוצאים קווים/חצים ובקציהם מספרים, ועכשיו זו רק אני או שזה לא הובן לי עד עכשיו למה כתוב פעמיים את הספרה 6, אחד מימין ואחד משמואל?. וגם השערתי בנוגע ל-למה הספרה 1 מוזהבת? לדעתי לא נכונה.

"שאול I", "עונת העצמות", "רפאים", "שלטון סאיון" וכו' וכו' – בספר יש הרבה מונחים כאלה ואחרים, רבים מהם שונים ומייחדים דברים שאני לא מבינה. ואף בדפים הראשונים לא עוזרים לי להבין ומביאים לי תרשים מלא במונחים ושמות ודף אחריו מפה, מפה שלא השתמשתי בה כלל ושלרוב בלבלה אותי כשהתבוננתי בה בשעמום וחוסר דעת.

"עונת העצמות הוא רומן עתידני, המתרחש בשנת 2059 בלונדון, הנשלטת על ידי משטר הרודף את אלה הרואים מעבר. גיבורתו בת ה-19 היא פייג מארני, העובדת בעולם התחתון של לונדון הנשלט על ידי שר-צל, ובחסותו היא פורצת לנשמות של בני אדם. יום אחד מתהפכים חייה. היא נחטפת ומועברת אל מושבת העונשין הממוקמת באוקספורד, ונשלטת זה מאות בשנים בידי גזע רב-עוצמה ולא אנושי. פייג´ נשבית בידי "הסוהר", שהופך להיות אדונה, המנטור שלה וגם האויב המובהק ביותר שלה. כמו יתר בני-האנוש בשאול, פייג´ מארני היא מעתה מספר. היא נקראת במספר, לפני המועד שבו הגיעה לעיר, מועד שנקרא "עונת העצמות". פייג´ נחשפת לעולם חדש, אפל ומפחיד, ואם תרצה להשתחרר ממנו, היא צריכה ללמוד מחדש את חוקי המשחק."
מי לעזאזל כתב את התקציר באתר?!?!?!?!
הספר הזה לא רומן!
אני שונאת רומנים! ממש מתעבת את רובם הגדול!
ואם אני קראתי ואהבתי זה לא רומן! גם אין בו שמץ של רומן. אני יודעת כי אמא שלי מתה על רומנים והיא לא רצתה לקרוא את הספר אחרי שסיפרתי לה על הספר.

ז – ה ל – א ר – ו – מ – ן ! - ! - !

בפרקים הראשוניים פייג' (הדמות הראשית) עצבנה אותי – אני לא ממש יודעת למה. ומפני שכתוב בתקציר הספר שחוטפים, חיכיתי לרגע הזה והוא הגיע מהר. מאוד מהר.
לאחר ה"חטיפה" התחלתי לחבב את פייג', או בשמה כרגע XX-59-40 , ובסוף הספר בכלל היה הייתה מדהימה.

"הסוהר" – שמו בתקציר העביר לרגע בי את הצמרמורת... או שאולי סתם היה לי קר... אני לא יודעת למה אבל ברגע הראשון שהזכירו אותו בספר עצמו אהבתי אותו, הוא היה.. לא יודעת איך להסביר את זה.. זה כמו שפייג' לא התחבבה עלי בהתחלה, יש לי משהו כזה עם דמויות.


~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~*אזהרה* ~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~*אזהרה* ~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~

רפים – חלקם שנאתי שנאת דם, חלקם שנאתי סתם כי באלי, חלקם אהבתי ואף חיבבתי.
מייקל – הוא כזה חמוד, דמות עם משמעות ללא מילים רבות. אחותי הייתה אומרת שהוא כמו פרב (מפניאס ופרב) לא מדבר הרבה, אך עושה המון.
ליס – למה סמנתה הרגה אותך?! הסבירו לי למה. היא הייתה כל כך חמודה וקתרין הזו שזרקה לה את הקלפים לאש – לכי &^$%, חצופה, בוגדת, אני לא מקדישה לך יותר שום מחשבה את לא ראויה לך. ליס הייתה מדהימה, חמודה וטובה. דמות מעולה.
ג'וליאן – חמוד ומקסים.
קארל וכל שאר אדומי-המעיל והבוגדים למיניהם – I HATE YOU! העם (אני) אמר את דברו!

~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~

הכתיבה:
הכתיבה היה טובה, אך היו פעמים שהיה לי קשה להבין מי מדבר. הכתיבה הייתה מאוד מפורטת ואף לפעמים יותר מידי. סמנתה רק
דבר אחד – כשאת כותבת משהו תסיימי אותו!

~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~*אזהרה* ~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~*אזהרה* ~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~

החלומות תמיד נקטעו ולא היה להם המשך וציפיתי לו. וגם כל הקטע עם הקלף האחרון שליס קראה לפייג' – אני אמורה לנחש מה הוא אומר??
ועוד ועוד מקרים קטנים

~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~

פתיחה – היא הייתה די בסדר.
עלילה – טובה, מעולה, שווה קריאה.
סיום – מפתיע בחלקו, סיבות שאפרט בספויילר שלמטה. אך הוא היה יפה ומעניין.

~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~*אזהרה* ~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~*אזהרה* ~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~

דבר ראשון, חייב לומר שכל העניין בין הסוהר לפייג' היה צפוי, מאוד צפוי.
דבר שני, הקטע הזה שנשירה מגלה על מזימותיו של הסוהר, היה גם די צפוי. הריי בשלב מסוים זה היה חייב לקרות.
שלוש, ש'החותמות' באו להציל אותה – ידעתי שזה יקרה. היה דיי צפוי לאחר שפייג' סיפרה לניק על מקום המצאה. אוקספורד.

~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~


סיכום כללי:
הספר יפה, מעולה ומקסים. אך כפי שאתם רואים הוא קיבל רק 4 כוכבים, וזאת מסיבות אישיות. אבל זה לא אומר לא לקרוא את הספר, הספר ממש מהמם ושווה קריאה. הוא סוחף, מאמצע הספר בעיקר, יש בו חדשנות ואני צופה לסדרה (אם יהיה ספר שני) הצלחה.

אני אסיים בשני משפטים הקבועים שלי:
כל אלה שהיה להם את הסבלנות וכוח לקרוא את הנאום הזה, תודה :)
נ. ב. מקווה שאהבתם את הביקורת ;)
4 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



4 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ