ביקורת ספרותית על עונת העצמות מאת סמנתה שאנון
ספר מעולה

---

• עלול להכיל ספויילרים, ראו הוזהרתםםםם >: •

פייג', גיבורת הסיפור, היא בסה"כ בת 19. היא פושעת שעובדת בעולם התחתון של לונדון. היא רואה, היא אל טבעית, ולמרות שלא היא בחרה בזאת, היא נקראת בוגדת. המשטר של סאיון מחפש בכל רגע אחרי בני מינה.
יום אחד פייג' חוזרת רק ללילה לבית אביה, ביום שלפני היא מותקפת על ידי שוטרים סמויים. פייג', מתוך אינסטינקט של רגע, חוצה את גבול היכולת שלה והורגת 2 אנשים. בלילה מגיע המשטר של סאיון לביתה במטרה לתקוף אותה ולהרוג אותה.
משם מתחילה העלילה להסתבך,
פייג' מגיעה לעולם שבו כל ההיררכיה שונה מעולמה הקודם, כאן הרפאים הם השולטים. כל השאר ? - לא ברמה גבוהה יותר מבעלי חיים.
הסוהר- המנטור שלה, האויב שלה , איך שלא תקראו לו, הוא זה שצריך להוביל אותה להיות אדומת מעיל - הדרגה הגבוה של בני האדם בעולם שם.
היא נאלצת לעבור מבחנים, לצפות בחבריה סובלים ולסבול בעצמה.
הספר הוא ספר מדהים, ללא ספק אחד מהפייבוריט שלי.
ולא סתם .
העולם ששאנון בנתה הוא עולם חדש לגמרי, לא מזכיר שום ספר שנראה עד היום.
פייג' היתה אנושית להפליא, היא לא הייתה חכמה או מתוחכמת מידיי, היא לא הייתה טיפשה מידיי, היא הייתה אולי פזיזה. זה כן. אבל אהבתי את זה, זה שעשע אותי ^_^
היו קטעים שהעציבו אותי ואפילו גרמו לכמה דמעות לבצבץ, אבל מנגד היו האמירות שגרמו לי לצחוק בקול ולהראות כמו פסיכית. O_0

העלילה מלאה בטלטלות, עליות ומורדות, אירועים ובכל רגע אפשרי הפתעות. הספר מתחיל בצורה קצת מסורבלת, הסופרת משתמשת בהמון מונחים שאני כמעט לגמרי בטוחה שלא ראיתם קודם ולכן בהתחלה קצת קשה להבין אותו (אלא אם כן אתם משננים את המילון בסוף הספר, מה שלא ידעתי שקיים כשהתחלתי לקרוא אותו -.-) בכל רגע של קריאה הקורא מגלה משהו חדש, עוד פרט, עוד חתיכה מהפאזל. וגם אם זה קצת מעצבן לזכור את המושגים האלו ולקשר ביניהם, זה משתלם. הפאזל יפהפה.

הרומנטיקה הייתה מאחת הטובות שקראתי, זה היה מדהים. זה היה מרגש. זה היה כל- כך יפה .
הסוף טיפה ביאס אותי וגרם לי לכעוס על העולם, אבל. הם כל כך חמודים.

תקראו את זה, אני מבטיחה שלא תתאכזבו.

» ביקורות נוספות של ◕‿◕ ^חדת-קרן^ ◕‿◕
» ביקורות נוספות על עונת העצמות