ביקורת ספרותית על חשכה נראית - זיכרון של שיגעון מאת ויליאם סטיירון
ספר טוב

---

מתאר במדוייק תחושת חשיכה קשה שנופלת בדרך כלל מבלי הכנה מוקדמת.
הדיכאון תופס אותו דווקא בעת שאמור היה לקבל פרס ספרותי.
החשיכה עוצרת את מהלך החיים ובנוסף מלווה בחרדה ובחרדה מהחרדה.
הנשמה ננעלת, העולם מסביבך הופך בגווניו לאפור.
התיאור של סטיירון ומי שלא מתנסה בזה באופן אישי אינו מסוגל להבין את העוצמות שיש בדבר הזה.
הסובבים אותך לא מבינים מה קורה אינם מבינים את אי היכולת בתיפקוד.
דברים בסיסים כמו ירידה למכולת הופכים למטלה בילתי אפשרית.
תרופות מסייעות חלקית אך גורמות לתלות ובמשך הזמן יכולתם לסייע יורדת.
נוטים לראות בכך שילוב הורמונלי ונפשי במקרים רבים נטייה תורשתית.
ההתאוששות קשה פעמיים א. הנפגע הוא עצמו אם מסוגל יוצא מהסיטואציה האיומה הזו והסביבה ממשיכה לראות בו פגוע נפש.
מספר הסובלים מכך עצום ורק הולך וגודל.
ישנם אנשים שיש להם נטייה לכך וכתוצאה מארוע "טריגר" כמו פרידה או מחלה או מוות של אדם קרוב גורמים לזה להתפרץ.
לא פעם מלווה במחשבות אובדניות לעיתים ממש מלוות כצל בכל רגע.
סטיירון הצליח להתגבר כאמור בכוחות עצמו הסיוע החיצוני מוגבל והוא מתאר ומדגיש זאת.
מומלץ לקריאה כי רבים ביננו חווים או יחוו מצבים שכאלו בעצמם או אצל קרובים להם.
זהו ממש דו"ח המתאר ביד סופר שמלאכתו בכתיבה את הנפש המתייסרת. התאור כאן הוא ממקור ראשון.

» ביקורות נוספות של שרה
» ביקורות נוספות על חשכה נראית - זיכרון של שיגעון